|
מהבלוגים האחרונים
|
לחקלאות יש חשיבות בכל מקום שבו היא מתקיימת / דודו קוכמן
ינו
15
נכתב על ידי:
15/01/2012 10:14
 החקלאות בישראל מהווה כלי הסברה ממדרגה ראשונה לנציגיה של ישראל בעולם, וכך ברבים מהסיורים של מנהיגי המדינה בנכר, מהווים ההישגים בחקלאות הישראלית גשר ואמצעי לחימום יחסים עם מדינות שונות בעולם. בתחום זה, אנו עדיין אור לגויים ויש לנו בהחלט במה להתגאות, אך אין ביטחון שזה יקרה גם בעתיד.
ההתיישבות והחקלאות שזורות זו בזו, כבר בראשית ההתיישבות ובעבר התיישבות לא קמה ללא אמצעי ייצור חקלאים. אזורים התיישבותיים הפכו עם השנים לאזורים עירוניים ושינו פניהם, כמו גם גידולים שאפיינו אזורים מסוימים נכחדו או הוכחדו. "בשרון יש ריח פרדסים" נותר רק חלק משיר , אך פרדסים רבים כבר אין שם.
מפתיע הדבר שלמרות שהמדיניות בישראל לא רק שאינה מעודדת חקלאות וחקלאים אלא מערימה עליהם קשיים כה רבים, מפתיע איך למרות זאת החקלאות עדיין שורדת. המדיניות הממשלתית אינה באה לביטוי רק בהאמרת מחירי המים, או בהמצאת מיסים שונים כמו המס על עובדים זרים, אלא שביטויה העיקרי בתקציבי המדינה שלא רק שאינם מבטאים את חשיבותה של החקלאות והמרחב הכפרי אלא אף פועלים לחיסולה.
חקלאות היא תעשיה, אך היא גם דרך חיים ובשונה מתעשייה רגילה ותיירות שיש להעדיפם בפריפריה, דבר שמסייע לפירבור ולשיפור מקורות התעסוקה, הרי שחקלאות כמו בעולם המערבי המפותח יש לעודד בכל מקום שבה היא מתרחשת, כי תרומתה בתחומים רבים.
חקלאות מביאה עימה רווחים רבים, חוץ מהספקת מזון טרייה וביטחון תזונתי, דבר חשוב במרחב שבו אנו גרים. חקלאות מביאה עימה גם עידודם של שטחים פתוחים, שטחים שלולא עובדו ונשמרו על ידי חקלאיה, היו מן הסתם נתפסים על ידי פולשים או גורמים לא רצוים.
החקלאות כענף יצרני כלכלי של מזון וסיבים, תורמת לתפוקה הלאומית וליצוא, תורמת לתעשיות המזון והתשומות החקלאיות.
החקלאות תורמת בכל מקום בו היא נמצאת לשמירה על מקורות המים והקרקע על ידי שימור שטחי החדרה למי גשמים, שמירה על הקרקע מפני ארוזיה ושימוש חוזר במי קולחין ופסולת אורגנית.
החקלאים בישראל הם שיאני עולם בשימוש במי קולחין, שבאים בעיקר ממקורות עירוניים, כאשר 80% מהקולחין אחרי שעברו טיפול חוזרים לשטחים החקלאים. ספרד הנמצאת במקום השני מנצלת רק 26% מהקולחין למטרה זו.
אין זה מיותר לציין כי ההתיישבות שביסודה הייתה חקלאית, ציירה את גבולות המדינה והיוותה אז, כמו גם היום גורם חשוב התורם לביטחון המדינה.
ההתיישבות והחקלאות תרמו ותורמים לשימור ערכי תרבות ומסורת ומהווים מסגרת המסייעת לפלורליזם שכה חשוב במדינה.
בעוד שהתיישבות ניתן להקים בשנים הבאות רק באזורי פריפריה וטוב שכך, חקלאות יש לעודד בכל מקום שבו היא מתקיימת. התיישבות תשיג מטרה של פרבור ופיזור אוכלוסין והתיישבות הכוללת גם חקלאות תסייע לגיוון מקורות הפרנסה במקומות אלה. חשוב שקובעי המדיניות לא יתבלבלו בין חקלאות להתיישבות, שכן מדובר על ערכים שיכולים לפעול ביחד בפריפריה , אך הקמת התיישבות במרכז הארץ אינה עוד יעד לאומי . לעומת זאת חשיבותה של החקלאות על ערכיה הרבים מחייבים עידודה בכל מקום שבה היא מתרחשת. בעולם המערבי מבינים כבר שנים רבות את תרומתה וחשיבותה של החקלאות והשאלה האם לא יהיה זה מאוחר עד שישכילו קברניטי המדינה שגם כאן זה אינטרס של המדינה לעודד את החקלאות והחקלאים ולא ההיפך.
*.הכותב, משמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
הצעת חוק חדשה נותנת לרשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ועוד גופים אפשרות להציץ לכם לדוא"ל ולטלפון. גם אם "אין לכם מה להסתיר", זה צריך להטריד אתכם
(מאקו - 20/05/12) לכתבה
|
אחרי התרנגולות והאווזים, הגיע תורם של החזירים. עמותות ההגנה על זכויות בתי החיים מבקשות מבג"ץ להורות על קביעת כללים לגידולם.
(ערוץ 7 - 20/05/12) לכתבה
|
נשיא התאחדות האיכרים נקלע השבוע לפרשת בית הספר החקלאי בפרדס חנה ומכירת מגרשיו הוא גם עומד לדין על לקיחת דרכוניהם של עובדים זרים העסקים הפרטיים של הנשיא
(news1 - 17/05/12) לכתבה
|
התפוקה חקלאית עלתה ב-2011 בשישה אחוזים, אבל ערך התשומה (חומרי הגלם), עלה ב-11% והתוצאה היא ירידה של כשישה אחוזים ברווחי החקלאים
(הזמן הירוק - 17/05/12) לכתבה
|
לכתבות נוספות |
|
|
 |
|
 |
|
בין מוקדי הענין בתערוכה: ארבעה ביתנים של משקים פלסטינים
תערוכת החקלאות הבינלאומית אגריטך 2012 שננעלה בסוף השבוע במרכז הירידים בתל אביב רשמה מספר שיא של 6000 אורחים רשומים מחו"ל. זהו מספר כפול מזה שהיה באגריטך 2012 וגבוה בהרבה מההערכות המוקדמות של חברת כנס תערוכות, מארגנת התערוכה.
מנכ"ל אגריטך, דני מאירי, מסר שהמבקרים הגיעו מ-107 מדינות שונות, חלקם הגיעו במסגרת 80 משלחות מאורגנות ואחרים הגיעו באופן עצמאי או כאורחים של חברות מציגות. בין המבקרים היו 40 שרי חקלאות ומים ומנהל סוכנות האו"ם לפיתוח תעשייתי.
להמשך
|
במכתב לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנשלח היום, מציעים רפתני ישראל פתרון מיידי, חוקי והומני לבעיית עשרות אלפי השוהים הבלתי חוקיים בישראל, עקב המצב הקשה, הפשיעה, העוני והמחסור אליו הגיעו המסתננים ומחפשי העבודה מאפריקה.
במכתב כותב יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב בישראל: "בעיית מהגרי העבודה היא בעיה קשה למדינת ישראל אשר חוצה מפלגות וזרמים שהתפתחה לממדים עצומים בשנים האחרונות וטרם נמצא לה פתרון ראוי והומניטרי. כיום יש לפעול באופן יצירתי, כאשר המטרה ברורה, החזרת הפליטים לארצותיהם בכול דרך אפשרית, חוקית והומנית, בשיתוף ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם".
מדינות המקור שמהם באים פליטי העבודה מוכים בכול תחום אפשרי אך יותר מכול אלו הן מדינות הסובלות מרעב מתמשך שלא הצליחו לפתח חקלאות ולא השכילו לייצר ביטחון תזונתי עצמאי.
להמשך
|
|
|
עדכונים חשובים בתחומים הבאים:
- עובדים זרים
- מים
- תוספת מים לחקלאות
- הסכם המים
להמשך
|
בהתאם לתקנות המים ניתן להגיש בקשות לתוספות מים בשנת 2012. את הבקשות ניתן להגיש במחוזות משרד החקלאות עד ליום 19/07/2012
תוספות המים יחולקו בהתאם למודל כפי שמפורט בסעיף 4 בתקנות המים. מודל תוספות המים לוקח בחשבון את הפרמטרים הבאים:
- מס' בבקשות.
- הפער בין הקצאת בסיס 89 להקצאה השנתית של כל סוגי המים.
- ככול שהפער גדול יותר שיעור התוספת יהיה גבוה יותר.
להמשך
|
להודעות נוספות
|
|
מדיה
|
במסגרת תערוכת החקלאות "אגריטך 2012" שנפתחה בגני התערוכה, נחשפו פיתוחים טכנולוגים ישראלים המאפשרים לקיים חקלאות אקולוגית וחסכונית במים, או פיתוחים המיועדים להוזלת מחירי הירקות שייכנסו לשימוש מסחרי כבר בחודשים הקרובים. לתערוכה הגיעו ארבעים שרי חקלאות ממדינות שונות וגם רפי ברבירו היה שם. צלם: דודי ויזגאן, עריכה: מיכל נבו
("חדשות מקומיות" - 16/05/12)
להמשך
לקטעי וידאו נוספים
|
|
|
|
מאמרים וחוות דעת
|
|
במושבים בהם קיים הסכם דו צדדי מתחדש בין המינהל לבין האגודה, נקבע בסעיף 19 ג', כי במקרה פטירה של אחד מיחיד בני הזוג שהינם חברי אגודה, המחזיקים במשק, והניח אחריו בן זוג, תעבורנה כל הזכויות בנחלה לבן הזוג שנותר בחיים, גם אם המנוח הותיר אחריו ילדים בנוסף לבן הזוג.
כמו כן , נקבע, כי כל אחד מבני הזוג שהינם חברי אגודה, יכול להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות במשק, אך לא יהיה בהוראות הצוואה כדי לפגוע בזכויות בן הזוג לקבל את הזכויות בנחלה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, אגודות שיתופיות, ירושת משק חקלאי
|
בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל הקובע כללים חדשים לפרסום החלטות הנהלת הרשות (בעבר ממ"י). לפרסום ההחלטות חשיבות רבה שכן הוא יביא לשקיפות רבה יותר בעבודת רשות מקרקעי ישראל.
כידוע נקבעת מדיניות רשות מקרקעי ישראל על ידי מועצת מקרקעי ישראל באמצעות החלטות המועצה. ישנן כ- 1300 החלטות. החלטות אלה מפורסמות כולן. יישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל מבוצע גם באמצעות החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל, החלטות של ועדות שונות, הוראות נוהל, הנחיות פנימיות ועוד. עד היום פורסמו רק חלק קטן מההחלטות והנהלים, דבר שפגע בשקיפות עבודת ממ"י ואופן בו חוכרים התנהלו מול ממ"י.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 12/12
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל
|
סעיף 5.3.2 להחלטה 1180 בענין "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית", קובע, בין היתר, כי:
"לא תותר למקבל מגרש בפטור ממכרז העברת זכויות במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה חכירה. במקרים חריגים יאשר המינהל העברת זכויות במהלך תקופה זו, בכפוף לתשלום של 3% מערך הקרקע כפי שמופיע בחוזה (ללא הנחת אזור) לכל שנה שתחסר מתקופה זו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הוראות הסעיף הגבילו והכבידו מאוד על אלו שקיבלו זכויות בקרקע."
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, נחלה, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הקצאות נחלות פנויות
|
|
|
|
פסקי דין
|
|
בין מושב עובדים ירחיב ומספר מחבריו לבין מינהל מקרקעי ישראל קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שבמרכזה השאלה האם זכאים חברי המושב לצרף מגרשים לחלקות א' של הנחלות שלהם במטרה לאפשר בניית בית נוסף לדור ההמשך
בית המשפט דחה את תביעה זו של המושב, אך הוסיף, כי אין בכך כדי לפגוע או לעכב את פיתרון בעיית הדיור המושב, וכי יש להניח שבהתמלא התנאים הספציפיים הקבועים בהחלטה 862, תוך ויתור על התנאי הראשון בהתאם להבטחת המינהל, יתאפשר פיתרון, ובקשות ספציפיות של בעלי נחלות יטופלו במהרה על ידי המינהל.
ת"א 36627-03-10(מרכז) ירחיב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום 15/08/2011
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות' הורד קובץ:
להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות
|
בית המשפט השלום בת"א דחה תביעה להשבת דמי הסכמה אשר נטען כי שולמו ביתר.
במסגרת חישוב רכיבי דמי ההסכמה, המינהל הפחית מסכום התמורה שקיבלו התובעים בגין מכירת הזכויות בנחלה, את שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים (המחיר היסודי), לפי חוו"ד שמאי מטעם המינהל ולפי טבלאות של המינהל. מההפרש שהתקבל המינהל גזר שליש, ואליו צורף סכום של 2% מ"מחיר יסודי מזערי", כפי שנקבע במסגרת החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.
החוכרים שילמו את דמי ההסכמה תחת מחאה, בטענה שבמסגרת חישוב דמי ההסכמה, היה על המינהל להפחית משווי המכירה לא רק את שווי ההשקעות שבוצעו על ידם בנחלה, אלא גם את התמורה ששילמו למינהל במועד רכישת הזכויות בנחלה.
נקבע כי הפרשנות הנכונה לחישוב דמי ההסכמה במצב בו התמורה ששולמה בעבור זכויות החכירה גבוהה ממחיר היסוד שנקבע ע"י המינהל (שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים שבוצעו ע"י החוכר במהלך השנים), היא פרשנות המינהל.
תא(שלום)(ת"א) 53839-08 יוסף שטייניג נ' מינהל מקרקעי ישראל , פס"ד מיום 22/04/2012
הורד קובץ:
להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה
|
פסק-דין הדוחה תובענה ייצוגית [משנת 2007] כנגד מינהל מקרקעי ישראל והקק"ל בגין גביית מע"מ על מגורים שלא כדין.
נקבע שממ"י הינו עוסק המחויב לגבות מע"מ [ייתכן ויש לתקוף את שיקול הדעת של מנהל מע"מ]. כך גם לגבי הקק"ל.
לעניין השווי – בסעיף 17 לפסק הדין טוען המינהל כי אין בגביית המע"מ כדי להעלות את שווי המקרקעין שכן השווי נקבע על-פי שווי שוק המגלם מע"מ.
לעניין זה – אם וככל ששווי המקרקעין מגלם את המע"מ, הרי שהוספת מע"מ לשווי מהווה תשלום מע"מ על-גבי מע"מ. בפועל, ידוע לנו כי חלק מעסקאות ההשוואה עליהם מסתמכים שמאי המינהל הן עסקאות בין מי שאינם עוסקים ועל-כן, המע"מ מעלה את גובה התשלום למינהל.
ת"צ(מרכז) 5793-08-07 ת"א 3679-10-07 מיכאל גוטמן ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 05/03/12
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
הורד קובץ:
להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מיסוי מקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, עדכונים מפס"ד
|
|
|
|
|
|
|