לאורית שלום!

ראשית, ההפרדה מחוייבת מבחינת פורמאלית ע"פ החוק. בפועל, בחלק מהיישובים - לא כל כך קימת ההפרדה הנדרשת, ולחלק מבעלי התפקידים, חברי הוועדים, חברי האגודה והתושבים, ההפרדה הנדרשת גם אינה מובנת במלואה - בין שני ולפעמים שלושת התאגידים הקימים במושב: האגודה החקלאית, האגודה הקהילתית והוועד המקומי - שהנם גופים נפרדים לחלוטין, שכל אחד מהם, צריך להתנהל באופן תקין ובאופן יעיל ככל שניתן ובכך, אני חולק על קביעתך, שההפרדה תוזיל עלויות - ברוב המקרים הפרדה תייקר העלויות.

אין מניעה שהאגודה החקלאית, תאפשר בהסכם, לוועד המקומי ולאגודה הקהילתית (או להפך), לפעול ממיבנה המזכירות הקיים של היישוב ולהשתמש גם בציוד המשרדי והאחר הקיים במשרדים (קווי טל', אינטרנט, שרותי דואר וכיוצ"ב) וגם ל"קנות שירותים" בהסכם, לדוגמא: 10%, 30% או כל חלוקה מוסכמת אחרת (חלוקה שנקבעת בדרך כלל, בדרך של "ניתוח עיסוקים") כ"שירותי מזכיר/גזבר/מרכז משק" ו"שירותי מזכירה", "שירותי הנה"ח" וכיוצ"ב עובדים הקיימים כבר במערכת.

לאור הנ"ל, התשובה שאלתך, האם ההפרדה תהיה "בריאה"?...תלויה בכל מקרה ספציפי לגופו. בדרך כלל, ברוב הישובים הקטנים, התשובה שלילית ואין צורך להפריד אם אין מחלוקות המביאות לכך, דבר שמייעל ומוזיל הוצאות אחזקת המערכות, הדרושות לתפעול היישוב.

מתי גורדון

אורית שלום!

התקשרי או כיתבי לי מייל, ואני יתן לך רשימת יישובים שבהם קיימת הפרדה בפועל, בין ניהול האגודה החקלאית והוועד המקומי, והסבר יותר מפורט לסיבות לכך.

בחוק קיימת חובה רק לקיום הוועד המקומי. החברות באגודה שיתופית מכל סוג - הנה וולונטרית, על היתרונות והחסרונות שבכך. במציאות הקיימת - היתרונות רבים מהחסרונות. הקמת אגודה קהילתית אינה מחוייבת בחוק, ולרוב הנה מוקמת ביישובים שביצעו או עומדים לבצע הרחבה קהילתית - ובה חברים כולם: בעלי הנחלות - חברי האגודה החקלאית והתושבים - שרובם בנו בית בהרחבה הקהילתית.

מתי גורדון