החקלאות בישראל מהווה כלי הסברה ממדרגה ראשונה לנציגיה של ישראל בעולם, וכך ברבים מהסיורים של מנהיגי המדינה בנכר, מהווים ההישגים בחקלאות הישראלית גשר ואמצעי לחימום יחסים עם מדינות שונות בעולם. בתחום זה, אנו עדיין אור לגויים ויש לנו בהחלט במה להתגאות, אך אין ביטחון שזה יקרה גם בעתיד.
להמשך
פרשת הדרת הנשים שהגיעה לתקשורת ולציבור כולו אינה תופעה חדשה ולולא החליטו עיתונאים מסוימים להביאה לסלון ביתו של האזרח, מן הסתם תופעה זו הייתה ממשיכה להתקיים ולהתרחב אף בעתיד. תופעה דומה, בעניין שירת נשים אף היא עולה מעת לעת לכותרות, אך גם היא אינה זוכה למענה אמיתי. מה קרה לתופעות אלו שלמרבה הצער אינן חדשות, שעד לפני מס' ימים אף אחד לא התייחס אליהן ופתאום מזעזעות את הציבור בכלל ואת ארגוני הנשים בפרט? מה קרה שמערכת החוק פתאום נזכרה כי הדרת נשים בינה עבירה שאין להם מקום בחברה הישראלית?