התבקשתי בערב פסח 2008 לכתוב על שבי ציון כפי שרואה אותה בן משק מהצעירים, בישוב שחוגג השנה שבעים שנה להיווסדו. מסתבר שערב הפסח וההקבלה ליציאה מעבדות לחרות, מלווה את הישוב מרגע הופעת הניצוץ הראשון, שנים לפני העלייה לקרקע. מקימי הישוב השכילו למזלם הרב להבין, שאין ליהודים צעירים מה לחפש באירופה וחייבים לעשות מעשה, ולהתחיל את הכול מחדש.