|
|
|
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה דחה עתירה לביטול החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, שאישרה תכנית בינוי שיזמו העותרים במקרקעיהם בפרדס חנה, בכפוף להותרת יעוד שתי חלקות מסך השטח לחקלאות, בקובעו כי יעוד שתי החלקות שבמחלוקת הינו הייעוד המקורי לפי התכנית החלה על המקרקעין, ואין מקום לשנות ממנו.
תכניתם של העותרים לשינוי יעוד מקרקעין שבבעלותם בפרדס חנה כרכור, לייעוד למגורים מייעוד קיים לחקלאות ולמוסד חינוכי התקבלה על ידי המשיבה, אך אישור זה ניתן בכפוף להותרת יעוד שתי חלקות בשטח בייעוד חקלאי.
לטענת העותרים, התניית אישור התכנית שיזמו להותרת שתי חלקות בייעוד חקלאי אינו סביר ואינו מידתי, מאחר והייעוד החקלאי של שתי החלקות שבמחלוקת מקורו בטעות שחלה בסימון בתשריט התכנית המקורית שחלה על המקרקעין. עוד נטען כי בפועל שתי חלקות אלו הינן מקרקעי יעוד, לנוכח השימוש בפועל שלהן כדרך לשימוש ולתועלת הציבור.
לטענת המשיבים, אין מקום להתערב בהחלטת מוסד תכנוני מקצועי כמו המשיבה, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה שמקבעת את יעוד שתי החלקות לחקלאות, בדיוק כפי שהיה יעודן בתכנית המקורית שחלה עליהן.
עת"מ (חיפה) 645-08 ארנה אסתר לוקר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח', פס"ד מיום 27/08/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, שינוי ייעוד
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורן של שתי אגודות שיתופיות על החלטת רשם האגודות שלא להורות למשיבות להחזיר את שמן לפנקס החברים בהן בקובעו כי המשיבות הפרו את חובת השימוע כלפי המערערות בטרם הפסיקו את חברותן, ולכן החלטותיהן מבוטלות.
שתי המערערות הוצאו על ידי המשיבה 2 מפנקס חברי האגודה בה. לאחר שנים רבות מעת הפסקת חברותן עתרו המערערות להשבתן לפנקס, אולם בקשתן נדחתה על ידי המשיבה 2. גם הערעור על החלטה זו נדחתה על ידי רשם האגודות השיתופיות, שקבע כי החלטת הפסקת החברות ביחס לשתי המערערות הייתה כדין, מאחר ושתיהן הפסיקו את שיווק התוצרת השיתופית באמצעות המשיבה 2.
לטענת המערערות, רק בשנת 2002 גילו את דבר הפסקת חברותן במשיבה 2 שבוצעה בשנת 1978 ביחס לאגודת ישע, ובשנת 1981 אגודת שחר. לטענתן, הפסקה זו בוצעה מבלי שקיבלו הודעה על כך בטרם ביצועה, כמתחייב בתקנון אגודה המשיבה 2, ואף מבלי שניתנה להן זכות שימוע.
לטענת המשיבות, הפסקת החברות נעשתה מאחר והמערערות הפרו את חובתן לשיווק תוצרתן החקלאית באופן שיתופי באמצעותן, ולכן לפי הוראות התקנון הופסקה חברותן. כמו כן, המשיבות העלו טענות באשר להתיישנות ושיהוי ניכר בהגשת התביעות בעניין לאור העובדה שהפסקת החברות בוצעה לפני למעלה מעשרים שנים.
באדיבות עו"ד חיים פרוכטר ממשרד עו"ד אטיאס פרוכטר ושות'
עמנ (ירושלים) 347/05 "ישע" מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פס"ד מיום 11/08/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות
פס"ד של בית המשפט העליון המחזק את הלכת "מפלסים", תוך קביעה כי רכישת שירותי בניה מ"יזם" הרחבה אינה רכישת זכויות במקרקעין. לפיכך, מס הרכישה נגזר מהעיסקה של דמי ההיוון למינהל.
ועדת הערר ניסתה לאבחן את המקרה ממקרה מפלסים, ע"י הפניה להוראות החוזה עם ה"יזם" שנותנות ל"יזם" סמכויות יתר ממוכר שירותי בניה כמקובל. בית המשפט העליון, דחה את האבחנה וקבע כי ע"פ דיני מינהל מקרקעי ישראל המוכר הוא המינהל ועל-כן לא ניתן להגדיר את המושב או ה"יזם" מטעמו כמוכר זכויות במקרקעין. זאת ועוד, שלאור פסק הדין במפלסים שניתן בעוד הערעור היה תלוי ועומד, דנה ועדת הערר בתיק בשנית וקבעה כי ה"יזם" לא רכש את הזכויות מהקבלן. אמנם לא רכש את הזכויות במקרקעין, אך לשיטת ועדת הערר, מכר אותם. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן למכור זכויות שלא נרכשו.
פס"ד מובא באדיבות עו"ד אורי בר-קמה
ע"א 5332/08 עמוס גולן ועוד 92 אח' נ' מנהל מס שבח שבח, פס"ד מיום 16/08/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, קרקע
ביהמ"ש העליון קיבל ערעורים של בעלי זכויות במקרקעין שליד נמל התעופה בן גוריון על הפיצוי המופחת בגין הנזקים הסביבתיים שנפסקו לטובתם בועדות הערר.
על פי החלטות ועדת הערר נדחו חלק ניכר מתביעות הפיצויים של בעלי הזכויות במקרקעין, חלקן ע"י קביעת סף רעש, שתחתיו לא יינתן פיצוי וחלקן על ידי מתן פטור מפיצוי על פי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה. הועדה החליטה למנות שמאי להערכת ירידת הערך, רק לגבי חלק קטן מהישובים, תוך שנקבע כי על השמאי לבצע הערכתו בכפוף להנחיות שקבעה ועדת הערר ובכפוף לרעש החזוי שיקבע על ידי מומחה אקוסטיקה
עמ"נ 318/07 וערעור שכנגד 159/08; עמ"נ 150/08 וערעור שכנגד 191/08; עמ"נ 109/08 וערעור שכנגד 192/08; עמ"נ 320/07 וערעור שכנגד 190/08; עמ"נ 113/08 וערעור שכנגד 231/08; עמ"נ 146/08 וערעור שכנגד 232/08; עמ"נ 165/08 וערעור שכנגד 298/08 298/08 אליהו טויטו ואח' נ' רשות שדות התעופה ואח', פס"ד מיום 16/08/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, קרקע, תכנון ובניה
הזוג לסקוב והזוג מלר הם בעלי זכויות במשקים שכנים במושב כפר אביב אגודה חקלאית שיתופית להתיישבות בע"מ (להלן : האגודה). הבעלות במקרקעין שייכת "לרשות הפיתוח ו/או למדינת ישראל ו/או לקרן הקיימת", הם מנוהלים על ידי מינהל מקרקעי ישראל אשר השכיר אותם לכפר אביב. בגבול בין שני המשקים עוברת דרך עפר, והיא דרך הגישה למשקם של בני הזוג מלר. כדי למקסם את אפשרויות הבנייה במשקם, עתרו בני הזוג לסקוב לסילוק יד של בני הזוג מלר מחלק הדרך שעובר (כנטען) במשקם. בני הזוג מלר טענו לזיקת הנאה מכוח שנים
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
רע"א 1722/10 יעקב וזהבה לסקוב נ' יוסף ומרים מלר, מינהל מקרקעי ישראל וכפר אביב. פס"ד מיום 29/06/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, קרקע, תכנון ובניה, עדכונים מפס"ד
בית המשפט המחוזי בת"א קיבל תביעה לאכיפת הסכם מכר בכפר מונאש כנגד האגודה השיתופית ומינהל מקרקעי ישראל וקבע כי האגודה הפרה הסכם מכר מקרקעין שכרתה עם התובעים; חרף שינוי החלטות המינהל בנוגע להקצאת המקרקעין, הרי שנכון למועד שכלול החוזה, כל הצדדים עמדו בתנאי הדין, והזכויות לא נרשמו אך בשל הנתבעת, ולכן אל למינהל לסגת מהתחייבותו ללא שיקול דעת פרטני
במסגרת ההחלטה כותבת שופטת כי הפעלה של שיקול דעת מינהלי משמעה לא רק חזרה על המנטרה שהמדיניות שונתה, אלא בפועל בדיקת נסיבות המקרה, התייחסות אליהן, התייחסות לציפיית האזרח, להסתמכותו על התנהלות הרשות
זוהי כמובן מושכלת יסוד, אולם מאז הבג"צ בנושא הוראות המעבר של 717, 737, 727 לא חלה על חקלאים...
ת"א (ת"א) 1244-05דניאל שיטרית ואח' נ' כפר מונאש-אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ ואח', פס"ד מיום08/08/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, עדכונים מפס"ד
הועד המקומי של המושבה יוקנעם, השוכנת בשיפוליה של העיר יוקנעם עילית, ביקש להקים מחסום בכביש המוליך אל תוך המושבה. פעולה זו הייתה לצנינים בעיני העותרת (עיריית יוקנעם עילית) אשר התנגדה ליתן היתר להקמת המחסום. ועדת הערר דחתה את התנגדות העותרת ועל כך הוגשה עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.
בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה וקבע כי:
בית המשפט לעניינים מנהליים לא ימהר להתערב בקביעות תכנוניות של מוסד תכנון ובניה, וועדת ערר בפרט. שכן, מוסדות אלה הינם גופים בעלי בקיאות ומומחיות בתחום התכנון והבניה.
בחינת החלטתה הראשונה של הועדה מלמדת כי החלטה זו נבחנה תחת עינה המקצועיות הבוחנת של ועדת הערר, אשר בחנה אותה מבעד למשקפיים מקצועיות - תכנוניות, בלא ששקלה כל שיקולים זרים.
נקבע, כי אף לגוף העניין, משהורחק המחסום מן הצומת, באופן שהוא הוסט אל תוך המושבה, הרי שוב אין בהתקנתו כל פגיעה בזכויותיהם של העותרת ותושביה. המחסום נועד לצרכי בטחון - לשם שמירה על מבואות המושבה, כמקובל בישובים חקלאיים רבים באזור הצפון. הועדה לא מצאה כל דופי בהתקנת המחסום, ואף בית משפט זה אינו רואה מה פסול נפל במחסום, המותקן בכניסה לישוב חקלאי, בימים אלה, בהם נפוץ נגע הגניבות החקלאיות.
על העותרת הוטלו הוצאות משפט בסך 9,000 ₪.
באדיבות משרד עו"ד ויינברגר ברטנטל ושות'
עתמ (נצרת) 40-10 עיריית יוקנעם עלית נ' ועד מקומי יוקנעם מושבה , פס"ד מיום 21/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות
עובד תאילנדי הגיע למעסיק דרך חברת כ'א. החברה טענה כי לעובד רשיון נהיגה על טרקטור, והציגה למעסיק רשיון נהיגה תאילנדי, בתאילנדית.
העובד נהג בטרקטור והיה מעורב בתאונה בה נפגעו 2 עובדים זרים אחרים.
הנפגעים תבעו את ביטוח החובה של הטרקטור. חברת הביטוח בדקה בשגרירות את רשיון הנהיגה התאילנדי של הנהג והסתבר כי הרשיון אינו תקף לטרקטור.
ביהמ'ש אישר כי אין כסוי ביטוחי, ועל כן על קרנית- חב' הביטוח הממשלתית לשלם. קרנית שילמה לנפגעים ותבעה את המעסיק בתביעת שיבוב.
בית המשפט המחוזי, קבע כי המעסיק התרשל בכך שלא בדק את תקפות המסמך התאילנדי, ועל כן הוא מחוייב בפצויים ששילמה קרנית לשני הנפגעים.
ביהמ'ש העליון, אישר ב 21/7/2010 את הפסיקה (דחה את ערעור המעסיק).
מסקנות:
הבטחות של גורמים אחרים יש לקבל בערבון מוגבל מאד [פגשנו גם אירוע בו פרמיית ביטוח בריאות שקיבוץ העביר לחב' כ'א לא הועבר לחברת הביטוח, בשעת אירוע לא היה ביטוח בריאות].
חובה לוודא כי לכל עובד [ ולא רק זר גם עובדי קבלן מקומי] יש רשיון תקף לכלי עליו הוא עובד. אי בדיקה היא רשלנות המעסיק.
עובדים זרים ראוי להעבירם טסט ברשות הרשוי המקומית ושיהיה בידם רשיון ישראלי.
מסמכים בשפות זרות (רשיונות, ביטוח) חובה לקבל אימות משפטי (באמצעות השגרירות או תרגום רשמי וחתימת נוטריון).
פסה"ד באדיבות עמי כהנא
רע"א 3221/09 יצחק רוזנברג נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פס"ד מיום 21/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, חקלאות, עובדים זרים
העתירה היא למתן צו הצהרתי שלפיו צו מניעה ועיקול שהוטל על נכסי המושב לטובת נושה של האגודה, אינו משתרע גם על זכויות החברים בנחלותיהם. למעשה הבקשה להחריג את שטחי הנחלות של המישיבים מצו המניעה והעיקול שהוטל ביחס לזכויות האגודה בישוב, בטענה שלאגודה אין כל זכויות שהן בנחלות. בקשתם שלא תימנע מהם האפשרות למכור ולהוריש נחלותיהם, כפי שהמצב כיום בעטיו של צו המניעה והעיקול.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
ה''פ (מחוזי)(ת"א) 1262-04 דוד יוגב ו-25 אח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, נופי כפר רות בע"מ, כפר רות - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ.
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, התיישבות, אגודות שיתופיות
ביהמ"ש השלום באשקלון דחה תביעה ל לפינוי וסילוק יד ומתן צו מניעה קבוע כנגד שימוש חורג של קרקע באיזור קרית מלאכי אליה לטענת המינהל פלש הנתבע והרחיב את המוסך שבבעלותו ללא אישור.
ביהמ"ש מצא כי הנתבע ניסה לאשר את ההרחבה ואף קיבל את אישור חלק ממוסדות התכנון. ביהמ"ש דחה את התביעה לאחר שקבע כי המינהל לא הצליח להוכיח כי הנתבע פלש לחלקה וכי מפת החלוקה וגביית הכספים מצד ממ"י בגין השינויים מהווים הודאה בחתב ובדרך של התנהגות על כך שהנתבע מחזיק במקרקעין כדין.
ביהמ"ש ביקר באופן חיף את גילוי המסמכים החלקי, המגמתי וןהמאוחר ביחס לצו ביהמ"ש וציין כי בהתהגות זו יש משום פגיעה בגרסת המינהל ובתביעתו.
ת"א (שלום)(אשקלון) 3310-03 מינהל מקרקעי נ' בבילה דוד, פס"ד מיום 16/05/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים
ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל עתירה לביטול החלטת עיריית פתח תקווה שלא לחדש לעותרת רישיון עסק לריכוז, מיון ואחסנת ביצים במבנה חקלאי, מן הטעם כי השימוש המבוצע בעסק שבנדון מהווה שימוש חורג במקרקעין שייעודם קרקע חקלאית מוכרזת.
לדעת ביהמ"ש אין ספק כי הפקתן של ביצים מהווה ייצור חקלאי וכי הביצים המופקות הינן בבחינת "תוצרת חקלאית". הליך המיון של הביצים ואריזתם נעשה אמנם לאחר הפקתו של המוצר החקלאי, אולם ניתן לראות בו כשלב האחרון בתהליך הייצור וחלק בלתי נפרד ממנו.
עתמ (ת"א) 2827/08 תנובה-מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית ואח' נ' עיריית פתח תקוה ואח', פס"ד מיום 28/07/09
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, חקלאות, קרקע, שימושים חורגים, עדכונים מפס"ד
הזוג אברהם ושרה גלעד הם הבעלים של משק חקלאי בתחומי מושב שעל. הם מגדלים פרחים בשטח של כ-12.82 דונם. ביום 5.6.07 פרצה באזור שריפה. כתוצאה מהתפשטות האש נשרפו שטחי הפרחים.
בגין הנזקים שנגרמו להם עקב השריפה, הגישו הזוג גלעד תביעה על סך 478,392 ₪ נגד מדינת ישראל – משרד הביטחון. בכתב התביעה נטען, כי מקור השריפה הוא בסיגריה בוערת שנזרקה באזור, סמוך לחלקת הפרחים, על ידי אחד מחיילי צה"ל שעברו במקום באותו יום, זמן קצר לפני התפשטות השריפה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של שמאי חקלאי המעמיד את נזקי השריפה בסכום של 472,392 ₪.
המדינה כפרה באשר לסיבה שגרמה להתפרצות האש, וכן כפרה באחריותה לנזקים הנטענים. המדינה אף כפרה בגובה הנזק וצירפה חוות דעת של שמאי חקלאי מטעמה, על פיה הנזקים עקב השריפה מסתכמים בסכום של 110,446 ₪.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
ת''א 3734-03-08. (שלום)(נצרת) אברהם ושרה גלעד נ' מדינת ישראלף פס"ד מיום 28/07/2010
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את ערעוריהם ההדדיים של חברי הנוער העובד והלומד ושל חברי קיבוץ גינתון על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת ביחס להיעדר זכות לקבל נחלה בקיבוץ.
נקבע כי לרשם האגודות השיתופיות אין סמכות בלעדית לדון בתביעות מכוח חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, ככל שמדובר בתביעה כספית, וכן נקבע כי לחברי הנוער העובד והלומד, שהתיישבו בקיבוץ, אין זכויות קנויות לקבלת נחלות מכוח החוק, כמי שלא ניהלו את חייהם במסגרת הקיבוץ, אלא רק התגוררו בו.
רשם האגודות השיתופיות מינה מפרק מפעיל לקיבוץ "גינתון" בעקבות מצבו הכלכלי הקשה. המפרק החליט למכור יחידות דיור בקיבוץ, ולצורך כך הורה לחברי הנוער העובד והלומד שהתיישבו בקיבוץ בשנים 2003 2004 לפנות את מגוריהם, על מנת לאפשר לחברים החדשים להתגורר בהם. בתגובה לכך, חברי הנוער העובד עתרו לבית המשפט בדרישה להצהיר כי הינם זכאים לנחלות כמועמדים להתיישבות חקלאית בקיבוץ מכוח חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי"ג 1953, ולהורות לקיבוץ ולרשם האגודות השיתופיות להכריז עליהם כזכאים לכך ולהפוך לחברי הקיבוץ.
ביהמ"ש קבע כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון בתביעה לתקיפת החלטות רשם האגודות השיתופית, שדחה את טענות חברי הנוער העובד כנגד פינויים מדירות מגוריהם. בתביעות להכיר בהם כחברי קיבוץ וכזכאים לנחלות בקיבוץ, כשלמעשה מדובר בתביעות קנייניות, הסמכות לדון בהן מוקנית לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984, לבית משפט המחוזי בלבד.
רעא (נצרת) 5/10 אלה גורן נ' הסוכנות היהודית לא"י, פס"ד מיום 15/07/2010
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות
הוגשה תביעה ע"ס 50,000 ₪ על ידי דוד חג'בי, נגד חברת שוגון מוצרי עור בע"מ, לתשלום חוב כספי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בדבר סיום חוזה שכירות שנכרת בין הצדדים ואשר במסגרתו השכיר דוד חג'בי לחברת שוגון מוצרי עור בע"מ מחסן במשקו במושב בית עריף. במסגרת פסק הדין, עלו מספר סוגיות כגון השאלה, האם יש מקום לדחות את התביעה בשל הכלל הידוע שלפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
תא"מ (שלום)(ת"א) 58388-08 דוד חג'בי נ' שוגון מוצרי עור בע"מ
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', שימושים חורגים, התיישבות
ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה תביעה של קיבוץ מגל נגד ממ"י בה טען הקיבוץ כיהחלטה 959 לא מבטלת את זכותו לפיצוי מכוח הסכם החכירה בין הצדדים ומכוח החלטה 1023 של המועצה, הקובעת כללים לפיצוי בגין קרקע חקלאית המוחזרת לחזקת המינהל.
ביהמ"ש קבע כי הקיבוץ היה זכאי להמשיך ולהחזיק בקרקע שיעודה שונה, במסגרת משבצת הקרקע שהוחכרה לו על פי הסכם החכירה והוא הפסיק להחזיק בה מיוזמתו הוא. בנסיבות אלה – יש להחיל את הוראות סעיף 30 לחוזה החכירה – שעניינו ביטול החוזה (ללא זכות לפיצוי) ולא את הוראות סעיף 21 לחוזה זה.
ביהמ"ש הוסיף כי המצב הבטחוני של היישוב היווה פקטור לשינוי הייעוד, אך מבחינת המינהל – אין עניינו לדאוג לבטחונו של המבקש ומשבחר הקיבוץ לייזום תכנית שתשנה ייעוד חלק ממשבצת הקרקע שהוחכרה לו – עליו לעמוד בתנאי הסכם החכירה – באופן שאותו חלק מהמשבצת יגרע מהמבקש ללא תמורה כספית מהמשיב
ה"פ 273-07(חיפה) קיבוץ מגל נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 14/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, התיישבות