|
|
|
ריטה ואורי ניסים ממושב בית עזרא הקימו בשטחם 10 יחידות אירוח. מנהל מקרקעי ישראל תובע את פירוק היחידות ופינוי הזוג ניסים משטח המושב מכיוון שהם הפרו את הסכם המשבצת אשר מאפשר רק שימוש חקלאי בקרקע
ת"א(שלום)(אשקלון) 166-06 מינהל מקרקעי ישראל נ' אורי ניסים ואח', פס"ד מיום 27/02/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, התיישבות
בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של חבר מושב וקבע, כי התקיימו בינו לבין האגודה השיתופית בה היה שותף המושב יחסי עובד ומעביד.
המערער, שהיה חבר מושב רמת צבי עד לשנת 1992, עבד באגודה כנהג משאית סמי טריילר, שהייתה בבעלותה בין השנים 2002 1981. משנת 1989 ואילך, הוקמו מס' חברות ביוזמת האגודה: שותפות בשם "המאגיד", שהיו שותפים בה עשרה נהגים ששמשו את האגודה וביניהם המערער, חברת המאגיד והובלה (1991) בע"מ, שבעלי מניותיה של חברה זו היו נהגים שבצעו הובלות עבור האגודה וביניהם המערער. ולבסוף הוקמה על ידי המערער חברת מ. שטרן לתובלה בע"מ, שהייתה חברה של אדם אחד המערער. בין האגודה לבין החברות הנ"ל נחתמו הסכמים שעיקרם היה שהחברות ישמשו כחברות כוח אדם וכי לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הנהגים לבין האגודה, אלא הנהגים יהיו עובדי החברות הנ"ל. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער וקבע, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער לאגודה. מכאן הערעור.
המשיבה הייתה בתקופה הרלוונטית לתביעה אגודה שיתופית חקלאית שעיקר עיסוקה בתחום התחבורה והתובלה. במסגרת פעילותה, העסיקה האגודה עובדים שכירים. בנוסף הועסקו באגודה עובדים נוספים שהיו חברי הקיבוצים והמושבים שהיו חברים בה. באשר לעובדים אלה קובע תקנון האגודה, כי לא יתקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם לבין האגודה.
נפסק, כי התאגידים אותם הקימה האגודה לא היו אלא מסך שבא להסתיר את ההתקשרות האמיתית, שהייתה התקשרות שבין עובד למעבידו.
עע (עבודה) 729-07 מאיר שטרן נ' בית שאן חרוד אגודה שיתופית חקלאית של משקי העובדים לתובלה בע"מ , פס"ד מיום 14/11/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות
המבקשת הגישה כנגד המשיב עתירה במסגרתה ביקשה לבטל צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור שהוצא כנגדה על ידי המשיב. העתירה לביטול הצו נעשית לפי סעיף 5ב לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע). המבקשת טוענת כי היא אוחזת כדין במקרקעין נשוא הצו, שכן רכשה אותם כבר ביום 10.12.1961 מאחד בשם יצחק שמש, והיא מחזיקה בהם מזה כחמישים שנה.
בית המשפט קיבל את התביעה, ביטל את הצו ופסק כי לצד האינטרס הציבורי שבסילוק פולשים על פי חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), עומדת זכותו של המחזיק במקרקעין להליך הוגן. זכות זו באה לידי ביטוי בהוראת סעיף 4 לחוק בדרישה כפולה: ראשית, על המנהל לעיין ולבחון "מסמכים לענין הזכויות במקרקעי הציבור". שנית, על המנהל ליתן לתופס "הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו". במקרה דנא, המנהל לא עמד בתנאיו של סעיף 4 להוצאת צו לסילוק פולשים. בנסיבות העניין קיים ספק בדבר טריות הפלישה.
הכשל שבאי מתן הזדמנות לטעון מחריף בכל הקשור לבירור זכויות המבקשת במקרקעין. בירור הזכויות בטרם הוצאת הצו אינו ענין טכני, אלא יורד לשורש הסמכות. בירור זה דורש לא רק להעניק הזדמנות לתופס להציג טיעוניו, כי אם גם להפעיל פקידים האחראים לסוגית הזכויות במנהל.
ת"א 36309-03-11 חוברי נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח'
פסה"ד באדיבות עו"ד ד"ר סער פאוקר ממשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן
לפורוטוקול הדיון בתיקון לחוק
לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א 1981
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, הפקעות
יורשיה של סוזי רוזנשטיין, חברת אגודה ובעלת מניה ונחלה בכפר שיתופי רמת הדר, מעוניינים לקבל את שווי המניה שלה כיום, ולא את שוויה המקורי בסך 18 שקלים חדשים.
ע"א 8363/07 רפאל רוזנשטיין נ' רמת הדר כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פס"ד מיום 24/08/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות, הקאופרציה
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק במקרה בו ביקש בר רשות להוריש לאחד מצאצאיו את נחלתו כי הפרשנות הראויה להוראות סעיף 114 לחוק הירושה ברוח הוראות ההסכם המשולש, היא שניתן לקבוע, או למצער לבקש, בצוואה את זהותו של יורש המשק, ובה בעת הזוכה על פי הצוואה אינו חייב לפצות את היורשים על פי דין שלא נקבעו כיורשים בצוואה.
דהיינו, אף אם המשק מוגדר כחוץ עזבוני, ניתן לקבוע את היורש באמצעות צוואה, אם ההסכם המשולש אינו מגביל זאת במפורש. ומשאותו זוכה אינו בא בתורת "יורש", אלא כעין "בן ממשיך"", לא חלה עליו החובה לפצות את יתר היורשים על פי דין.
ת"ע (משפחה)(ירושלים) 4338-01-11 ב. א. ואח' נ' צ.ח. ואח', פס"ד מיום 23/11/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, הקאופרציה, בן ממשיך, ירושת משק חקלאי
בין מיטל חוטר, חברת מושב צלפון, לבין מינהל מקרקעי ישראל נתגלעה מחלוקת בשאלת הפרשנות הנכונה של החלטה 1180 של מועצת מקרקעי ישראל. כך, בעוד שמיטל טוענת, כי משמעות ההחלטה היא השארת גודל המגרש שהוקצה לה במושב על כנו, טוען המינהל, כי משמעות ההחלטה היא פיצול המגרש לשניים, כשמיטל תהא זכאית לכמחצית והחצי השני יוקצה לחבר אחר
ה"פ (ירושלים) 8473-09 מיטל (ברכה) חוטר נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 24/07/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, נחלה, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, התיישנות
אליעזר ויהודית פיינר, חברי מושב בצרה, הינם ברי רשות במשק 67 שבמושב. מינהל מקרקעי ישראל תובע מהם תשלום דמי שימוש בסך 2.5 מליון שקלים חדשים בגין שימושים שאינם חקלאיים, וכן מבקש צו מניעה במטרה למנוע מהם לעשות שימושים שאינם חקלאיים בקרקע, כמו גם צו הריסה כנגד מבנים שהקימו שלא כדין
תל"א(שלום)(נתניה) 10678/06, 10679-06 מינהל מקרקעי ישראל נ' אליעזר פיינר ואח', פס"ד מיום 27/07/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, שינוי ייעוד, התיישבות
התובעים התקשרו עם עמידר בחוזי חכירה. ע"פ חוזי החכירה, המגרשים הגובלים אינם מהווים חלק מהחלקה בה רכשו התובעים זכות חכירה, ואולם בפועל התובעים החזיקו במגרשים גובלים אלה מאז ומתמיד.
ביום 11/07/07 התקבלה החלטת ממ"י, במסגרתה הוחלט כי אין להוסיף ולהקצות את המגרשים הגובלים בתנאי עסקה לפיצול מגרש וכי הקרקע שתוקצה לתובעים תהייה בפטור ממכרז, ע"פ תקנה 25(1) לתקנות חובת המכרזים, והתשלום יהיה בשיעור של 91% משווי המגרש. בהמשך להחלטה זו, לא אושרו בקשותיהם של התובעים להקצאת המקרקעין בתנאים העודפים של פיצול המגרש.
ביהמ"ש קבע כי ממ"י, כמי שאמון על שמירת מקרקעי המדינה, מחויב להבטיח שקרקעות המדינה מוחכרות בתמורה ראויה, בהתאם לנהלים ותוך שמירה צודקת על חלוקה שוויונית. ואולם, ההיתר שניתן לרשות מנהלית לשנות מעת לעת את מדיניותה הכלכלית, מוגבל בד"כ לשינוי הצופה פני עתיד. גם אם שינוי המדיניות כשלעצמו נעשה במסגרת הסמכות, על יסוד שיקולים ענייניים ובאופן סביר, עדיין החלת השינוי למפרע על מי שכלכל את צעדיו לנוכח המדיניות הישנה נתפסת כבלתי צודקת ובלתי סבירה, ולעתים אף נטולת סמכות.
ת"א (חיפה)16768-12-08 אלימלך(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 23/10/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, הרפורמה במקרקעי ישראל
בית המשפט דחה תביעה לביטול דרישת דמי הסכמה שמינהל מקרקעי ישראל דרש מהתובעים, לאחר שפירש את החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל, לאור הסכם המשבצת עליו חתמו התובעים, עם רכישת הזכות בנחלה וקבע כי הדרישה לדמי הסכמה מעוגנת בהסכם המשבצת.
התובעים, בעלי זכויות ברי רשות בנחלה מכוח היותם חברי אגודת בני ציון, ומכוח תקנון האגודה. התובעים מכרו את מלוא זכויותיהם בנחלה לצד ג', ונדרשו על ידי מינהל מקרקעי ישראל, הוא הנתבע, לשלם דמי הסכמה, על מנת שהמינהל ייתן הסכמתו להעברת הזכויות.
לטענת התובעים, מלשון החלטה 534, שהתקבלה על ידי מועצת מינהל מקרקעי ישראל, עולה בבירור כי המינהל מוסמך לגבות דמי הסכמה רק מ"חוכר" ואך ורק בעת העברת "זכות חכירה" להבדיל מהעברת זכויות שימוש של "בר רשות".
לטענת המינהל, בהתאם לפסיקתם הענפה של בתי המשפט השונים ברור שמוקנית לו סמכות לגבות דמי הסכמה עת מבקש חוכר להעביר את זכות החכירה שלו לאדם אחר. במקרים אלה נוהג המינהל להתנות את הסכמתו לכך בתשלום אותם דמי הסכמה, וזאת בהתאם להחלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל. בנוסף, נטען כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט השונים, הרי שבר רשות הוא בגדר חוכר לצורך החלטה 534.
תא (מרכז) 7601-05-08 משה אהרוני נ' מנהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 02/11/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : פלישות
שלום ושושנה יוסף, בעלי זכויות במשק עזר במושב גאולים, חתמו על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, לרכישת מגרש במושב שער אפרים, אך לא עמדו במועדי הבניה שנקבעו בו. בית המשפט קבע, כי מאחר ובהסכם הוגדרו מועדי הבניה כתנאים יסודיים, הפרתם על ידי בני הזוג, מצדיקה את ביטול ההסכם מצד המינהל
ת"א (ת"א) 1702-09 יוסף שלום ושושנה נ' מינהל מקרקעי ישראל – תל אביב ואח', פס"ד מיום 25/08/11
באדיבות חנן העליון ממשרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות
החלטת של בית המשפט המחוזי בפתח תקוה – כב' השופט בנימין ארנון המתייחסת להפקעת משבצת מושב מצליח.
בית המשפט החליט שהוא רואה בחוזה המשבצת המתחדש כמו חוזה חכירה לדורות. בזאת אין כל חדש ונראה שאף החברה הלאומית לדרכים לא כיוונה למחלוקת זאת. הסוגיה המעניינת היא העובדה שבית המשפט אינו מתערב בשיטה הראויה לשום את ערך הקרקע ומותיר זאת לשמאי המכריע. כזכור, בתביעה של קיבוץ נצר סירני, בתביעה לפי סעיף 197, החליטה ועדת הערר להותיר את כנה את השומה של השמאי המכריע ארז כהן שבחר בשיטת ההשוואה כדי לשום את ערך הקרקע של הקיבוץ. על החלטה זאת של ועדת הערר הגישה חברת החשמל ערעור מינהלי לבית המשפט. בהחלטה שניתנה לפני מספר חודשים בענין גבעת חן, פסק כב' השופט יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי במחוז מרכז [עמית של השופט ארנון] כי הוא כן קובע לשמאי את שיטת ההשוואה. בהחלטתו קבע כי היות ולא ניתן לפצל נחלה, לא ניתן לעשות שימוש בשיטת ההשוואה באשר לחלקות ב' של נחלות שהופקעו והנחיה לשמאי היתה לעשות שימוש בשיטת היוון ההכנסות. באותה החלטה נפסק כי חוזה מטעים הוא סחיר ולכן ניתן לעשות שימוש בשיטה זאת. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה, היות ומדובר בהחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי וניתן יהיה לערער עליה לאחר החלטת השמאי. החלטת השופט ארנון והחלטת השופט שינמן אינן דרות בכפיפה אחת ועל-כן יש חשיבות רבה בהחלטה החדשה של השופט ארנון.
ת"א (מרכז) 51479-11-10 מצליח מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נגד החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פס"ד מיום 02/11/11
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, התיישבות, הפקעות
פסק דין של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז לפיו גם על בני רשות בנחלה לשלם דמי הסכמה ולא רק על חוכרים. פסק הדין קיבל גם את עמדת המינהל בדבר דרך חישוב דמי ההסכמה.
ביהמ"ש קובע כי ההגדרה "זכות שכירות מכל סוג שהוא" בסעיף 2 של החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 534 בדבר שיעור חלקו של ממ"י בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה כוללת בחובה גם זכות מסוג בר רשות.
ת"א (מרכז) 7601-05-08 משה אהרוני ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 02/11/2011
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, התיישבות, שכירות
בג"ץ דחה שתי עתירות שהוגשו על ידי יו"ר אגודה שיתופית לשיכון (שהרקע להן החלטת רשם האגודות השיתופיות לפרק את האגודה), תוך חיוב העותר בהוצאות אישיות בסך של 61,000 ₪ .
ביהמ"ש יוצא כנגד התופעה של תקיפה אישית של עובד ציבור במטרה להניאו ולהרתיעו ממילוי תפקידו – תוך "פשפוש" בעברו, הדלפת תכתובות דוא"ל פנימיות ממשרדו ואף הפעלת חוקרים פרטיים במסווה של חשיפת שחיתות ולוחמה למען טוהר המידות
בג"ץ 2010/11, 5559/11 מעונות עובדים בקרית משה, אגודה שיתופית לשיכון בירשולים ואח' נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ואח', פס"ד מיום 21/09/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, התיישבות, תרבות וחינוך
התובע, אופיר בלוך, הינו חבר במושב השיתופי שבי ציון. ביום 6.8.1997 נקבע, ע"י אסיפת המושב, כי הוא יאמץ את החלטה 692 של מועצת מקרקעי ישראל, לפיה, יעשה שיוך של יחידות המגורים ישירות לחברי המושב. ב-26.3.2001 קיבלו חברי המושב החלטה בדבר "הפרטת בתים". בהמשך, ב- 9.11.04, קיבלו חברי המושב כללים להסדרת הליך שיוך בתי המגורים. התובע לא קיבל חלק מהתנאים בהסכם בינו למושב: הוא סבר כי בחלק מהנושאים קיימות סתירות בין נוסח טיוטת ההסכם שהתבקש לחתום עליו, לבין, החלטות האסיפה בהתאם להחלטה 692. למשל, לטענת התובע, גובה המושב תמורה שהינה מעבר לערכו הריאלי של המבנה ובניגוד להחלטה 692 אשר קובעת כי יש להתייחס אך ורק לשווי המבנה, ואליו בלבד. גם הליך גישור בין התובע למושב לא עלה יפה ולכן הוגשה תביעה.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות,
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, אגודות שיתופיות
מצ"ב פסק דין המקבל באופן חלקי את תביעת חקלאי הערבה התכונה בכל הנוגע להתנהלות המדינה בענין עובדים זרים. בית המשפט הסכים לקבל 57% מהתביעה, שכן החקלאים אינם זכאים להיבנות ממדיניות של הבאת עובדים זרים
ת"א (ירושלים) 6525-04 - גלעד לבני ו-73 אח' נ' מדינת ישראל ואח'
פס"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, חקלאות, עובדים זרים