|
|
|
בקשה לביטול פסק בוררות. מדובר במחלוקת שנתגלעה בין נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, לבין בעלי זכויות במשקים הכלולים במשבצת האגודה. האגודה מתנהלת מזה זמן ניכר באמצעות ועד ממונה, המתחלף לפרקים. בנסיבות אלה מתנהל "קרב" על כל מועמד לחברות באגודה. הבוררות שבפנינו החלה בסימן זה כאשר המשיבים עומדים על זכותם להיכלל בפנקס החברים של האגודה על מנת לממש את זכות ההצבעה באסיפה הכללית שעל סדר יומה בחירות לוועד ההנהלה ואילו האגודה מתנגדת לצירופם של המשיבים כחברים, לכאורה, מהטעם שאינם מתגוררים דרך קבע במושב. רשם האגודות השיתופיות מינה את עו"ד עניא לבורר דן יחיד במחלוקת השוררת בין האגודה לבין המשיבים.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
הפ''ב (מחוזי)(ירושלים) 20229-03-10 נחם מושב עובדים של הפועל נ' ד''ר אברהם אלטרגוט ו-6 אחרים
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, התיישבות, אגודות שיתופיות
בית המשפט קיבל באופן חלקי את תביעתם של ארבעה זוגות שבקשתם להתקבל כחברי אגודה במושב "נחושה" נדחתה על ידי ועדת הקליטה במושב, בקבעו כי החלטת ועדת הקליטה לדחיית בקשת התובעים נעשתה ממניעים זרים תוך העדפת קרובים ומקורבים לחברי הוועדה.
המדובר בתביעת ארבעה זוגות, שחלקם מתגורר במושב "נחושה" וחלקם טרם, אשר בקשותיהם להתקבל כחברי אגודה במושב נדחו על ידי ועדת הקליטה במושב, וכן נדחו בקשותיהם למינהל ולסוכנות היהודית לקבלת נחלות פנויות במושב.
לטענת התובעים, החלטות ועדת הקליטה במושב התקבלו ממניעים זרים, תוך העדפת קרובי משפחה ומקורבים לחברי ועדת הקליטה, אשר לא דנו באופן הראוי בבקשותיהם.
הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל, טענו כי אין להם כל יריבות עם התובעים, וכל החלטה שתתקבל על ידי בית המשפט תהיה מקובלת עליהם ויפעלו על פיה, בעוד שהמושב, טען כי החלטת ועדת הקליטה התקבלה ממניעים עניינים בלבד, ואין להתערב בה.
בית המשפט הורה על ביטול הקצאת הנחלות הפנויות במושב למומלצי האגודה, ועל שקילה מחודשת של בקשת התובעים על ידי הסוכנות ומינהל מקרקעי ישראל להקצאת הנחלות הפנויות גם ללא הסכמת האגודה.
תא (ירושלים) 8126/06 שפירא ואח' נ' נחושה מושב עובדים של הפועל המזרחי ואח, פס"ד מיום 11/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות
ביהמ"ש השלום בנצרת קבע בתביעה של מינהל מקרקעי ישראל לדמי חכירה מהוונים ע"ס שמאות של השמאי הממשלתי, כי משהוגשה תביעה נגד הנתבעת רשאית היא לתקוף כטענת הגנה את קביעות השמאי הממשלתי בתקיפה עקיפה במסגרת ההליך. אולם ברור הוא כי התקיפה תהיה בטענות מתחום המשפט המנהלי ובית משפט לא יכנס לנעליו של השמאי הממשלתי אלא יבחן את קביעותיו במשקפי סבירות, מידתיות וכן הלאה
וכי גישה לפיה השמאי הממשלתי מהווה סוף פסוק מבחינת ההתדיינויות בין הצדדים מהווה סייג לזכות הגישה לערכאות שכידוע מהווה זכות יסוד בשיטת המשפט הנהוגה. לכן לא ניתן לדעת ביהמ"ש לסייג זכות זו אלא באמצעות הוראת חוק.
ביהמ"ש דחה את טענת המינהל לפיה תקיפת שומת השמאי ממשלתי תעשה אך ורק על ידי עתירה לבג"צ או לבית משפט לעניינים מנהליים. לדעת ביהמ"ש ניתן לעלות טענות כנגד שומה זו על ידי תקיפה עקיפה ובית המשפט רשאי לדון בטענות לגבי שומה זו בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש] , תשמ"ד – 1984.
פסה"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה
ת"א (שלום)(נצרת) 10601-06-08 מינהל מקרקעי ישראל נ' קבוץ שרית אגודה שתופית חקלאית בע"מ, פס"ד מיום 08/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה
ביהמ"ש המחוזי בב"ש דחה עתירה למנוע מהועדה המחוזית לקדם כל תכנית למתקנים פוטו ולטאים על שטחי קרקע חקלאית ולבטל את אישור התוכניות להפקדה לפי תמ"א 10
ביהמ"ש פסק כי לכשתמ"א 10 תיכנס לתוקף תוכל העותרת להעלות טענות כנגד אישור התוכניות על בסיסה ובנוסף פסק לטובת הנתבעים (המועצה הארצית, הוועדה המחוזית, וועדת המשנה למתקנים סולאריים וכל היזמים והיישובים), הוצאות שכ"ט עו"ד בסך: -50,000 ש"ח! לפני מע"מ.
פסה"ד מובא באדיבותו של מתי גורדון
עת"מ (ב"ש) 4131-06-10 החברה בערבון מוגבל solar by yourself נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז דרום ואח', פס"ד מיום 04/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים
פס"ד, הקובע כי יש להוציא רשיון עסק לאתר קומפוסט (לכל הפחות כזה שמטפל בבוצה ממט"ש ולא רק בצואת פרות) וכי רשיון העסק צריך להיות נפרד מרשיון העסק של המט"ש.
כמו-כן, פסק הדין קובע כי הפעילות של הקומפוסט המטפל בבוצה אינה פעילות חקלאית ועל-כן אסורה. בענין זה ההיתר שיצא אינו חוקי (אני מזכיר לכם שמדובר באותה חברה שזוכתה מעבירה פלילית באותו ענין).
פסק הדין קובע נושאים נוספים הכרוכים בתנאים להוצאת רשיון.
עת"מ 396/07 286/08 בר עידן יצור נ' ראש המועצה שפיר אשר אברג'יל ואח' , פס"ד מיום 05/07/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, חקלאות, משרד החקלאות, התיישבות
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל חלקית ערעורן של חברות בניה נגד מינהל מקרקעי ישראל, ובפרשו את החלטה 993 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, קבע כי תשלום דמי היתר למינהל עקב הסכמה לשינוי או ניצול קיבולת בניה תהיה בעבור השבחת הנכס.
נקבע כי התכלית בדמי ההיתר נועדה להוות תשלום עבור תוספת ההנאה שניתנה לחוכר עם מתן ההיתר לשינוי ניצול הבניה בחלקה. תוספת ההנאה מתבטאת בהפרש שבין שווי הזכויות עובר למתן ההיתר לבין שווי הזכויות בעקבות מתן ההיתר.
ע"א 09-04-5802, ע"א 09-03-3097 ליברסקו דוד יזמות בניין 2004 בע''מ נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז חיפה, פס"ד מיום 24/06/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, עדכונים מפס"ד
רשם האגודות השיתופיות קבע כי אין לראות במר משה גרינפלד וגב' חנה גרינפלד – כחברים באגודה השיתופית "צופית" . מכאן הערעור שהוגש ובו בקשה להתערב בהחלטתו זו של הרשם ולקבוע כי משה וחנה גרינפלד הם אכן חברי האגודה. השאלה המשפטית המתעוררת כאן האם חרף אי רישומם של משה וחנה גרינפלד כחברים בפנקס החברים של האגודה, נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות ראייתם כחברי האגודה וזאת מכוח נוהג. החלטת הרשם.
באדיבות עו"ד איתן שלוש ממשרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, התיישבות, אגודות שיתופיות
2 נחלות במושב נוה מיכאל ובית מריבה באמצע. בית משפט השלום פסק על סילוק יד ועל דמי שימוש בסכום של 115,500 ₪. בית המשפט המחוזי השאיר את סילוק יד אך ביטל את דמי השימוש.
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, כב' השופט י' ברקלי, במרכזו תביעת משפ' קלימי לסילוק ידם של משפ' חלפון, מבית המריבה המצוי בגבול שבין חלקותיהם, וכן לתשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש בו מאז שנת 1996 . בית משפט השלום קיבל את התביעה, הורה על סילוק ידם של משפ' חלפון מבית המריבה וכן על תשלום דמי שימוש ראויים למשפ' קלימי. בית המשפט המחוזי מצא כי דין הערעור להידחות בכל הנוגע לטענות לגבי הצו לסילוק יד ולהתקבל בכל הנוגע לתשלום דמי השימוש.
ע"א (י-ם)3417-09 חלפון נ' קלימי ואח'
באדיבות עו"ד איתן שלוש ממשרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים
פסק-דין כנראה ראשון המשרטט את מפת הזכויות השונות של בעלי העניין בנחלות, כך שהדומה והשונה ברורים מאי פעם, תוך שנקבע כי לאור עקרון המסך המשפטי, נושה באגודה אינו יכול ל"תפוס" את זכויות חבר האגודה / מתיישב בנחלה, רק את זכויות האגודה. ההגדרה מהן הזכויות של האגודה בנחלה מחד גיסא, ומהן הזכויות בנחלה של האדם החופשי מיריבות מול נושה-האגודה מזה, היא למעשה החידוש כאן. התוצאה: הנושה תופס רק את זכויות האגודה בנחלה, כלומר החבר/מתיישב חופשי לנהוג בנחלה כרצונו, אם כי כפוף לאפשרות העתידית שהאגודה (והנושה שלה בנעליה) זכאים ליזום שינוי יעוד נדל"ני בעתיד רק בחלקות ב'-ג'. אם מישהו חושב להשתמש בתוצאה זו באופן רטרוקאקטיבי על הסדרי נושים-אגודות- חברים שכבר הסתיימו, הדבר לא ניתן לאור עקרון "סופיות הדיון לגבי מעשי בי-דין" כי פסקי-משקמים חלוטים הם אכן מעשי בי-דין.
ה"פ (ת"א) 1262-04 דוד יוגב ו-25 אח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 16/06/10
מובא באדיבות עו"ד אפרת ואש
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, התיישבות, אגודות שיתופיות, עדכונים מפס"ד
ביה"ד לעבודה בנצרת זיכה חקלאי מאישום של מגורים בלתי הולמים לעובדים זרים. ביה"ד קבע כי המדינה לא הוכיחה את יסודות האשמה וזאת בהעדר ראיות לכמות העובדים שהתגוררו בקרוואן שבו נערכה הביקורת.
פסה"ד מובא באדיבות עו"ד דודו זהבי
הע"ז (עבודה)(נצרת) 1270/08 מדינת ישראל נ' ב.א. חב' למיכון ותוצרת חקלאית בע"מ ואח', פס"ד מיום 13/06/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', חקלאות, עובדים זרים
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל עתירה כנגד החלטות מוסדות התכנון שלא לאשר את בקשת העותרת להפקיד תכנית לשינוי יעוד שטח חקלאי ליעוד "חקלאי מיוחד" שיאפשר לה להכשיר גן אירועים שהיא מפעילה בשטח שבבעלותה.
נקבע כי מוסדות התכנון לא שקלו את מלוא השיקולים הנדרשים לצורך בחינת התכנית שהתבקשה הפקדתה. בית המשפט הורה למועצה הארצית לשוב ולשקול את הבקשה להפקדת התכנית בשנית, תוך התייחסות למלוא השיקולים המחויבים בנסיבות העניין
עת"מ (ת"א) 06-2419 ספיר את זוהר נ' ועדת העררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח', פס"ד מיום 04/06/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, שימושים חורגים, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, עדכונים מפס"ד
בית המשפט השלום ברחובות זיכה את קיבוץ נצר סירני מעבירה של אי קיום צו שיפוטי לפי חוק התכנון והבניה.
בית המשפט ניתח את פעולותיו של הקיבוץ להפסקת השימוש, בנסיבות הקונקרטיות ומוצא כי הקיבוץ הרים את נטל ההוכחה לטעון את טענת ההגנה לפיה פעל לקיום הצו.
פסה"ד מובא באדיבות עו"ד אורי בר קמה
ת"פ (שלום)(רחובות) 1558-06 מ.י. ו.מח.לתכנון ובניה מרכז רמלה נ' קיבוץ נצר סירני ואח', פס"ד מיום 30/05/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', קרקע
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה על הסף מפאת התיישנות, תביעת בעלי זכויות בצומת סביון כנגד מינהל מקרקעי ישראל וגופים אחרים, להורות למשיבים לחדש את חוזי החכירה עם המבקשים ללא הוספת סעיף המאפשר למינהל לקבל לידיו בחזרה את המקרקעין המוחכרים בעת שינוי יעוד המקרקעין.
נקבע כי עילת התביעה נולדה בשנת 1968, ועליה ידעו המבקשים כל אותה העת; לכן בהגישם תביעה כ 30 שנים לאחר מכן התיישנה תביעתם.
המבקשים עתרו למתן פס"ד הצהרתי הקובע כי הינם זכאים לחידוש חוזי החכירה של מקרקעין שקיבלו מהקרן הקיימת לישראל בשנות ה 60 של המאה הקודמת, ללא תנאי המאפשר למינהל להשיב לידיו את המקרקעין במקרה של שינוי ביעוד המקרקעין.
בית המשפט קבע:
סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל להימנות מעת הולדת עילת התביעה, דהיינו היווצרות העובדות המהותיות המגבשות את עילת התביעה, כאשר סעיף 8 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות תידחה מקום בו לא ידע התובע על העובדות המגבשות את עילת תביעתו, מאחר והוסתרו ממנו, ולא יכול היה לגלותם גם לאחר דרישה סבירה.
במקרה זה, נקבע כי מדובר בעילת תביעה שנולדה עם חתימת חוזי החכירה ע"י המבקשים והמינהל בשנת 1968, שכבר בהם צוינה זכות המינהל לקבל לידיו בחזרה את המקרקעין המוחכרים למבקשים במקרה של שינוי ביעוד המקרקעין. מאז ועד למועד הגשת תביעתם, לא עשו המבקשים דבר בכדי להתמודד עם סעיף זה, אשר צוין מפורשות בחוזי החכירה עימם, והעדיפו להמתין עם תביעתם עד למועד סיום תקופת החכירה המקורית.
לסיכומו של דבר, נקבע כי עילת תביעתם של המבקשים נולדה עוד בשנת 1968, אז נחתמו חוזי החכירה עם המינהל, שכבר בהם צוינה זכות המינהל להשבת המקרקעין ולאי חידוש חוזי החכירה במקרה של שינוי יעוד, ולא כטענת המבקשים, במועד אי חידוש החוזים ע"י המינהל ולכן התביעה נדחתה על הסף מחמת התיישנות.
ת"א (ירושלים) 06-8319 אופק חיים ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 13/05/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קיבל תביעה של בעלי זכויות בשטח בתחום רמת השרון לחדש את חוזה החכירה שברשותם שפג תוקפו על פי תנאי חוזה חכירה ל"נחלה". ביהמ"ש קבע כי העקרונות הנורמטיבים הקובעים מהי נחלה ומהו משק עזר כוללים בין השאר את הכללים הבאים: הקרקע היא קרקע חקלאית; גודל הקרקע תואם את קביעת שר החקלאות בהתיעצות רשות התכנון; הקרקע בבעלות המדינה , קק"ל או רשות הפיתוח; הקרקע הוחכרה לתקופה ארוכה; הקרקע הוחכרה לפרנסת המתיישב ממשק חקלאי.
במקרה הנ"ל על אף שגודל הקרקע אינו תואם את קביעת שר החקלאות, מכיוון שהוכיחו התובעים כי השימוש בנחלה הוא לצרכים חקלאיים, הכיר ביהמ"ש בכך כי השטח הנדון הינו "נחלה" והורה לממ"י לחדש את חוזה החכירה לפי התנאים הנהוגים לנחלות.
תא (ת"א) 1129-07 ספיר שאול נ' קרן קיימת לישראל, פס"ד מיום 09/05/10
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות
ביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז קיבל ערעור כנגד תשלום ביתר של דמי היתר בגין שינוי ייעוד של קרקע שנעשה לפי הערכת יתר. ביהמ"ש דחה את טענת המינהל לאי מיצוי הליכי ההשגה בהליכים הקבועים בחוק וקבע כי ככלל יש לדרוש מחוכרים המבקשים לערער על השומה להגיש השגה בהתאם לנהלים המקובלים אצל ממ"י, וכי אם לא עשו כן, רשאי ממ"י לדחות ניסיון מאוחר מצידם להביא לבחינה שיפוטית של השומה. אלא שבעניין זה פגם זה "התרפא", כאשר ממ"י הסכים, במסגרת הדיון בבית המשפט השלום, לקיים הליך הזהה במהותו להליך ההשגה, ולברר במסגרתו את נכונות השומה. ולכן לא סבר ביהמ"ש כי ממ"י זכאי להמשיך להיתלות בטעמים הפורמליים בדבר אי מיצוי הליכים, במקום שהתברר בדיעבד, בהסכמת ממ"י, כי השומה שנקבעה בעניינם של המערערים הייתה שגויה.
עא (מרכז) 8584-09-09 בע"מ טל-שיר אילן בר בניה וניהול פרוייקטים נ' קרן קיימת לישראל, פס"ד מיום 11/04/10מקרקעי ישראל
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, עדכונים מפס"ד