|
|
|
מדור עסקי
בית המשפט קיבל תובענה של בני זוג שירשו חלק מזכויותיה של סבתם באגודה שיתופית חקלאית באר טוביה, לקבל את חלקה במניות חברת תנובה. כמו כן, התקבלה עמדת בני הזוג באשר לדחיית מועמדותם לחברות באגודה.
במשך מספר עשורים סבו וסבתו של המבקש, הפעילו משק עזר בשטחו של מושב באר טוביה, שהוקם באמצעות אגודה שיתופית חקלאית. הסבא והסבתא אף התקבלו בשעתו כחברים באגודה. המבקשים הגישו תובענה בה ביקשו שבית המשפט דנן יצהיר שהם זכאים להתקבל כחברים באגודה, וכן שמכוחה של חברות זו הם זכאים לחלק במניות של תנובה, שהועמדו לחלוקה בין חברי האגודה.
כב' השופטת ע' ברון, ציינה כי לאור האמור בסעיף 3 לחלק ב בתקנון האגודה, המסדיר את תהליך קבלת חברים חדשים לשורותיה, הרי שלא נמצא פגם מהותי בדרך פנייתם הראשונה לאגודה ובהליך ההשגה על החלטת הדחייה, של המבקשים. כך, בשים לב לנוהל הערעור בתקנון האגודה, ובהתייחס להתנהלותם של המבקשים, הרי שלא מדובר בפגם שמצדיק את התעלמותה של האגודה מבקשתם, שברור ממנה כי חפצם היה להביא את ההחלטה שנתקבלה על ידי ההנהלה לבחינתה של האסיפה הכללית בהתאם לזכותם על פי התקנון. נקבע כי היעדר תגובה מצד האגודה לפנייתם של המבקשים אף מעורר ספקות באשר לתום לבה של האגודה. באשר לטענת המבקשים כי הם זכאים למניות תנובה שהוחזקו על ידי האגודה, צוין כי במשך השנים האגודה החזיקה במניות תנובה בנאמנות עבור החברים, ובשלב מסוים ביקשה לחלק את המניות לחבריה. קרי, מדובר אפוא בזכות קניינית של החברים, בעלי המשקים. באשר להבחנה שבוצעה על ידי האגודה בין משקי עזר לבין נחלות, הוכח בפני בית המשפט שלפחות בעל משק עזר אחד התקבל כחבר באגודה, ובעקבות כך הוכר כבעל זכות לפדיון מניות תנובה. כך, הלכה למעשה האגודה לא ערכה הבחנה בין משקי עזר לבין נחלות לעניין הזכות להשתתפות במניות תנובה.
הפ (ת"א) 548-07 אבי צורן נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס"ד מיום 12/01/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, התיישבות, אגודות שיתופיות, מדור עסקי, משק החלב
ביהמ"ש העליון דחה בקשה לדיון נוסף של מושב ניר בנים כנגד ההחלטה המחלקת את יחידות ההשתפות בתנובה באופן לא שיוויוני ותוך מתן עדיפות לרפתנים באגודה. ביהמ"ש נימק את החלטתו שלא לקבל את הבקשה בכך שאין הכרח לראות בתוצאת פסק הדין כמחייבת בעניינן של כל האגודות השיתופיות, ואין בו בהכרח כדי לפתוח מחדש לדיון החלטות שונות שהתקבלו באסיפות כלליות של אגודות שיתופיות אחרות. לדעת ביהמ"ש נראה כי העותרים מבקשים ללמוד מפסק הדין השלכות רוחב שאין ניתן לייחס לו, ואפשר שמקרה שיובא להכרעה עתידית יביא על פי בחינה פרטנית לתוצאה שונה. כמו כן, לא מצא ביהמ"ש ממש בטענות העותרים לפיהן קביעות פסק הדין עומדות בניגוד להלכות קודמות של בית המשפט, בהיבטים הנוגעים לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של האגודה השיתופית ולדיני השליחות והנאמנות. נהפוך הוא - מעיון בפסק הדין עולה כי בית המשפט פסע בנתיב ההלכות שנקבעו בתחומים אלה, וביסס מסקנתו בין היתר תוך הסתמכות על הקביעות העולות מהן.
דנג"ץ 0159059 ניר בנים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' יונתן קמחי ואח', פס"ד מיום 04/09/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, התיישבות, אגודות שיתופיות, הקאופרציה, מדור עסקי, משק החלב
החלטת כב' הש' ורדה אלשייך מבית המשפט המחוזי בתל אביב להארכת צו ההקפאה של הליכים כנגד חברת אגרקסקו עד ל-20.7.11. בהחלטתה מציינת כב' הש' אלשייך כי :
"נסיבות המקרה מובילות למסקנה ראשונה במעלה: עריכת חקירות מקיפות, ובמידת הצורך אף מיצוי הדין עם מי שימצא אחראי לפעולות שלא כדין, הינן אינטרס ראשון במעלה, שאינו נופל בחשיבותו מן האינטרס לשמר את החברה כעסק חי – והחלטתי ניתנת, חד משמעית בכפוף לכך. הפעולות בעניין זה יחלו כמעט במקביל לפעולות הנוכחיות.
לא אוכל שלא להוסיף גם זאת; סברתי שהאינטרס הראשון במעלה להציל את החברה הוא בעיקר של המדינה ולאחריה ארגון המגדלים הבנקים והעובדים, ולא של בית המשפט. גם לאחר שתם הדיון, שהתמשך שעות ארוכות, תוך שבלחץ בית המשפט אמנם "הזיזו הצדדים כל פעם מעט יותר את כוחותיהם", התחוור לי שכנראה לא כך הם פני הדברים.
כפי שאמרתי כל הגופים מהם היה מצופה שיראו בהצלת החברה צורך אמיתי ודחוף, קפצו ידם. התבטאתי כבר לעיל ואמרתי הם גלגלו עיניהם לשמיים, משל אמרו "לא אני אלא הוא צריך לשלם". כאמור צר לי על כך עד למאד, במיוחד כיון שמדובר במדינה, שיש לה חלק גדול בחברה והיא רואה את "מעשה ידיה טובעים בים" ואינה חשה להצילם."
פר"ק (ת"א)53253-06-11 אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ נ' כונס נכסים רשמי ת"א ואח', החלטה מיום 05/07/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, חקלאות, ייבוא וייצוא, התיישבות, מדור עסקי, אגרקסקו
בג"ץ אישר את החלטות מועצת מקרקעי ישראל 1101 ו- 979 אך התערב ואסר השכרת מבנים בשימוש לא חקלאי בחלקת המגורים במושבים וכן שינתה את היום הקובע לעניין החלטה 979 בקיבוצים ליום 27.3.2007.
לדעת כב' הש' ארבל שכתבה את פסה"ד, ההסדר שנקבע בהחלטות 979 ו 1101- על מרבית היבטיו, זולת אלה שצוינו, מאזן ונותן משקל הולם למציאות המורכבת, לעבר וגם להווה, להתיישבות החקלאית וגם להתיישבות העירונית, למאמץ שהושקע ולתמורה שראוי שתינתן בגינו, לשינוי וגם להתחדשות.
בג"ץ 1027/04, 5794/07, 6403/07, 8877/07, 144/08, 295/08, 2974/08, 2090/09 פורום הערים העצמאיות ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 09/06/11
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, התיישבות, מדור עסקי, עדכונים מפס"ד , החלטות מועצת מקרקעי ישראל
פסק-דין העוסק בהגדרת שימוש חלקי מותר לפי החוזה עם המינהל ומרחיב אותו ביותר.
ביהמ"ש דוחה תביעה של מינהל מקרקעי ישראל כנגד חקלאים בגין מכירת פרחים וצמחים בניגוד לשימוש המותר בקרקע.
הש' דן מור מציין כי "המינהל התיר בניית מבנה חממה במקום, דהיינו, המינהל מכיר בחממה כמבנה חקלאי. מבנה זה שימש לגידול צמחים ומכירתם. אין חולק כי גידול צמחים ופרחים היינו שימוש חקלאי, שהרי אין כל הבדל בין גידול צמחים כירקות פירות או חיטה ובין גידול צמחי נוי. לטענת ב"כ התובעת, השוני הוא בשימוש המסחרי, דהיינו, מכירת הפרחים והצמחים במקום. טענה זו טוב היה לה שלא הייתה נשמעת. הרי באם היו הנתבעים מנהלים במקרקעין רפת, האם השימוש החקלאי מפסיק להיות כזה באם השיווק החלב אינו סיטונאי לתנובה, אלא שהמכירה נעשית קמעונאית לעסקים עצמאיים או אף לפרטים. ההקשר שנעשה על ידי נציג המינהל בין השיווק לבין טיב העיסוק, אינו במקומו. ממילא, העיסוק המודרני בחקלאות הופך לתעשייה ממש, ואם מבקש המינהל למצוא את קו הגבול בין שימוש כזה או אחר, וספק אם יעמוד במשימה שכזו, עליו לטרוח ושנות את ניסוח הסכמי המשבצת. וברור שאינו יכול לחפש ולמצוא את הקו המפריד רטרואקטיבית, על דרך הפרשנות של לשון חוזים שנחתמו שנים רבות קודם לכן."
ת"א (שלום)(ת"א)59250-07 מדינת ישראל נ' עיון יצחק ואח' , פס"ד מיום 14/04/11
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', חקלאות, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, שינוי ייעוד, מדור עסקי
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה ערעור של אגודה שיתופית על החלטת רשם האגודות השיתופיות שסרב לרשום אותה בפנקס החברים של תנובה.מדובר בערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לקבל את המלצת החוקר שמינה, שלא להיעתר לבקשת המערערת להירשם כחברה בפנקס החברים של תנובה.
נקבע כי המערערת אינה זכאית לרישום, מאחר והיא אינה כשירה להירשם בפנקס, כמי שאינה רשומה כאגודה שיתופית, ולא רכשה את זכויותיה להירשם בפנקס מכוח ההתנהגות ו/או מזכויות החקלאים ההיסטוריים שהקימו את המושבה, שאף הם לא ניהלו את עסקיהם בשיתוף.
בית המשפט קבע כי לא קיים תאגיד שהינו אגודה שיתופית או שותפות לא רשומה, הואיל ורישום אגודה שיתופית הינו מעשה קונסטיטוציוני ואינו רק פורמאלי, והמערערת לא נרשמה כאגודה רשומה לפי הוראות פקודת האגודות השיתופיות.
עוד נקבע, כי בדין לא מוכרת פעולה של "הורשת חברות" כפי שטענה המערערת, שכן כל שניתן לרשת מאגודה שיתופית, הוא את זכויותיה הכספיות, אך לא את חברותה באגודה אחרת, כדוגמת תנובה. ואף זאת, אילו היתה מוכיחה המערערת כי הינה כשירה להירשם כאגודה שיתופית, דבר שלא עשתה.
עוד נקבע, כי החוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות קבע על פי בדיקותיו, כי אף החקלאים ההיסטוריים שהקימו את המושבה מצפה, לא חיו חיי שיתוף, וכל משק במושבה היה נפרד ועצמאי. לפיכך, גם לא ניתן היה לקבל את טענת המערערת לירושת השיתופיות של חקלאים אלו.
בית המשפט מתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י חוקר מטעם רשם האגודות, ובהחלטות הרשם, רק במקרים חריגים ביותר, ומקרה זה אינו עונה על הגדרה זו.
עמנ (מנהלי) (ירושלים) 47951-03-10 מצפה - אגודה להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ נ' תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פס"ד מיום 02/02/2011)
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, התיישבות, אגודות שיתופיות, הקאופרציה, מדור עסקי
ביהמ"ש העליון הפך את החלטת רשם האגודות השיתופיות וקבע יש לזקוף לזכות העותרים - רפתנים שהשתתפו בפועל בתשלום בגין הון המניות, ולא לזכות האגודות בהן הם חברים, את השווי הכלכלי של חלק מיחידות ההשתתפות בתנובה אשר הוקצו לאגודה על פי המפתח היחסי של תרומתם כרפתנים. פסיקה זו הפכה את פסיקת רשם האגודות השיתופיות שקבע כי יש לייחס את כל יחידות ההשתתפות בתנובה לאגודות בלבד. בצד זאת, קבע ביהמ"ש כי יחידות ההשתתפות אשר הוקצו לאגודה כפועל יוצא של חברותה בתנובה הן נכס מנכסי האגודה, והאסיפה הכללית היא המוסמכת להכריע בשאלת חלוקתן לחברי האגודה.
בג"ץ 861/07 ע"א 8192/09 ע"א 2054/09 יונתן קמחי ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח', פס"ד מיום 08/12/10 .
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, חקלאות, התיישבות, אגודות שיתופיות, מדור עסקי
בימ"ש השלום קיבל ערעור שהוגש ע"י חב' שסניפה ביישוב גני טל שבגוש קטיף נסגר, נגד ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות; נקבע, כי לצרכי זכאות לפיצוי לפי החוק, נדרש כי הפסקת פעילות הסניף עקב הפינוי תגרום לפגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית של העסק בעל הסניף, ושפגיעה זו תגרום לכך שהכנסות העסק בעל הסניף יקטנו בהיקף ניכר; המועד הקובע לעניין הזכאות הוא בסמוך לפינוי, ולא המועד בו ניתנה ההחלטה הסופית לגבי העסק לאחר שהוגשה התביעה לוועדה; כן נקבע, כי משהסניף בגוש קטיף היה סניף ייחודי של החב', שפעל כיחידה עצמאית והתאפיין בריכוז לקוחות גבוה שעסקו בתחום החקלאות ביחס לשטח מצומצם ומוגדר, ומשרובם חדל מלעסוק בחקלאות ולא נזקק כלל לשירותי החב', הרי שיש לראות את החב' כזכאית לפיצוי.
וע(שלום)(ירושלים) 200/08 הגרעין בע"מ נ' ועדת הזכאות (שלום - י-ם, א' שניידר) 07/07/2009
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', התיישבות, מדור עסקי
ביהמ"ש השלום בת"א קיבל תביעה כנגד ממ"י להחזר יחסי של דמי היתר ששולמו במסגרת הסכם קומבינציה בהתבסס על הזכויות המוקנות לתובעים בחוזה החכירה. ביהמ"ש קבע כי מאחר המינהל לא עמד בחיוביו כמתחייב מהחלטת המועצה 729 – לא האריך את חוזה החכירה ואף חרג מחובתו לתובעים כשהחתימם על חוזה פיתוח תוך ביטול חוזה החכירה, הרי זכאים התובעים להשבת הפרש הסכום שבין דמי ההיתר ששולמו על ידם לזה שהיה אמור להשתלם בגין היוון ערך תוספת הבנייה.
נדחתה טענת המינהל לפיה בחתימתה על שטר ביטול החכירה, ויתרה התובעת על זכויותיה על פי החוזה המקורי. ונקבע כי לאור האמור בחוזה הכירה המינהל לא היה רשאי לגבות מן התובעים דמי היתר בגין הסכמתו לתוספת הבנייה.
א (שלום)(ת"א) 045585/03. רוני ששון נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 22/07/07
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', קרקע, התיישבות, קליטה, אגודות שיתופיות, מדור עסקי
"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל כתבי אישום על ביצוע עבירות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה (התשי""א 1951) כנגד חנויות הפתוחות בשבתות. מאחר ומצא ביה""ד כי האכיפה של חוק זה בררנית ואינה כוללת עסקים שאין היתר בחוק להפעילם הזוכים לחסינות בפני החוק (למשל, חניות בנתב""ג וכן תאטראות), הפעיל ביה""ד את ההגנה מן הצדק וביטל את כתבי האישום כנגד הנאשמות.
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', חקלאות, עובדים זרים, מדור עסקי
"
ביהמ""ש המחוזי בירושלים דחה המרצה כנגד סמכותו של ועד האגודה לגבות מיסים מתושב שאינו חבר אגודה. ביהמ""ש ציין כי תקנון המועצות האזוריות החל בשטחים ומקביל לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) שחל בתחומיה הריבוניים של המדינה מקנה לועד אגודה ביישוב שיתופי את הסמכות, במילוי התנאים שבתקנון (לגבי ייצוג הלא חברים בועד), לכהן כועד מקומי של היישוב ולגבות מיסים גם מלא חברים
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, אגודות שיתופיות, מדור עסקי
"
ביהמ""ש השלום בת""א מתח ביקורת חריפה על התנהלות מינהל מקרקעי ישראל במחלוקת בין שני אחים על זכויות בחלקה שרכשו השנים מרשות הפיתוח. ביהמ""ש ציין כי המינהל הכריע במחלקות בין הצדדים, דבר שאניו מתפקידו ואין לו את הכלים לעשות זאת. ובכך, הפר את הנורמות החלות על רשות ציבורית כלפי האזרח
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, תכנון ובניה, התיישבות, מדור עסקי
ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה את תביעת המינהל לחייב את הנתבעים - חוכרים שהעבירו את זכויותיהם במקרקעין לאחרים - לרשום את הבית כבית משותף מכוח הסכם הפיתוח שנחתם בין הצדדים. בימה"ש העביר ביקורת קשה על התנהלותו של ממ"י בהליך התביעה, פסק לו הוצאות תוך הערה שראוי כי ההליך הנ"ל יבחן ע"י מקבלי ההחלטות במינהל.
א (ירושלים) 6124/04 מינהל מקרקעי ישראל נ' בועז עצמון ואח', פס"ד מיום 20/04/06
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, התיישבות, מדור עסקי