|
|
|
בין מושב עובדים ירחיב ומספר מחבריו לבין מינהל מקרקעי ישראל קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שבמרכזה השאלה האם זכאים חברי המושב לצרף מגרשים לחלקות א' של הנחלות שלהם במטרה לאפשר בניית בית נוסף לדור ההמשך
בית המשפט דחה את תביעה זו של המושב, אך הוסיף, כי אין בכך כדי לפגוע או לעכב את פיתרון בעיית הדיור המושב, וכי יש להניח שבהתמלא התנאים הספציפיים הקבועים בהחלטה 862, תוך ויתור על התנאי הראשון בהתאם להבטחת המינהל, יתאפשר פיתרון, ובקשות ספציפיות של בעלי נחלות יטופלו במהרה על ידי המינהל.
ת"א 36627-03-10(מרכז) ירחיב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום 15/08/2011
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות
בית המשפט השלום בת"א דחה תביעה להשבת דמי הסכמה אשר נטען כי שולמו ביתר.
במסגרת חישוב רכיבי דמי ההסכמה, המינהל הפחית מסכום התמורה שקיבלו התובעים בגין מכירת הזכויות בנחלה, את שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים (המחיר היסודי), לפי חוו"ד שמאי מטעם המינהל ולפי טבלאות של המינהל. מההפרש שהתקבל המינהל גזר שליש, ואליו צורף סכום של 2% מ"מחיר יסודי מזערי", כפי שנקבע במסגרת החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.
החוכרים שילמו את דמי ההסכמה תחת מחאה, בטענה שבמסגרת חישוב דמי ההסכמה, היה על המינהל להפחית משווי המכירה לא רק את שווי ההשקעות שבוצעו על ידם בנחלה, אלא גם את התמורה ששילמו למינהל במועד רכישת הזכויות בנחלה.
נקבע כי הפרשנות הנכונה לחישוב דמי ההסכמה במצב בו התמורה ששולמה בעבור זכויות החכירה גבוהה ממחיר היסוד שנקבע ע"י המינהל (שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים שבוצעו ע"י החוכר במהלך השנים), היא פרשנות המינהל.
תא(שלום)(ת"א) 53839-08 יוסף שטייניג נ' מינהל מקרקעי ישראל , פס"ד מיום 22/04/2012
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה
פסק-דין הדוחה תובענה ייצוגית [משנת 2007] כנגד מינהל מקרקעי ישראל והקק"ל בגין גביית מע"מ על מגורים שלא כדין.
נקבע שממ"י הינו עוסק המחויב לגבות מע"מ [ייתכן ויש לתקוף את שיקול הדעת של מנהל מע"מ]. כך גם לגבי הקק"ל.
לעניין השווי – בסעיף 17 לפסק הדין טוען המינהל כי אין בגביית המע"מ כדי להעלות את שווי המקרקעין שכן השווי נקבע על-פי שווי שוק המגלם מע"מ.
לעניין זה – אם וככל ששווי המקרקעין מגלם את המע"מ, הרי שהוספת מע"מ לשווי מהווה תשלום מע"מ על-גבי מע"מ. בפועל, ידוע לנו כי חלק מעסקאות ההשוואה עליהם מסתמכים שמאי המינהל הן עסקאות בין מי שאינם עוסקים ועל-כן, המע"מ מעלה את גובה התשלום למינהל.
ת"צ(מרכז) 5793-08-07 ת"א 3679-10-07 מיכאל גוטמן ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 05/03/12
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מיסוי מקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, עדכונים מפס"ד
בית המשפט העליון דחה ערעורים של מספר משפחות שההחלטה על הקצאת מגרש לטובתן בוטלה על ידי הערכאה הדיונית בשל ניגוד עניינים של חברי הוועד שקבעו את ההקצאה. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעורה של משפחה אחת, שבעניינה הוכח שלא היה כל ניגוד עניינים, ועל כן לא היה מקום לבטל את ההקצאה. במוקד הערעורים ארבע נחלות חקלאיות בתחום האגודה השיתופית נחושה, כאשר על משבצת הקרקע בה מצויות הנחלות חל חוזה משולש, בין "המשכיר", הוא מינהל מקרקעי ישראל, "המיישבת", היא הסוכנות היהודית, והאגודה.
עא 7094/10 רותם ורחל צורן נ' ניתאי ויעל שפירא פס"ד מיום 18/04/2012
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, התיישבות, אגודות שיתופיות, הקצאות נחלות פנויות
החקלאי באר יעקב – אגודה שיתופית, מושב נווה דורון" טוענת, כי אישורה של תוכנית בניית עיר מח/170 פגעה במקרקעין שלה, ועל כן היא הגישה תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי חוק התכנון והבניה. תביעתה נדחתה בועדת ערר, ועל כן היא הגישה תביעתה בפני בית המשפט
עמ"נ (מרכז) 39649-11-10 החקלאי באר יעקב – אגודה שיתפוית בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק" ואח', פס"ד מיום 31/10/12
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, תכנון ובניה, הפקעות
מר אופיר יקוטי לא עמד במועדים הקבועים בחוזה פיתוח שנחתם עם מינהל מקרקעי ישראל לגבי מגרש במושב עבדון, והמינהל התנה את הסכמתו למתן ארכה בכך שאופיר ישלם 31% מערך הקרקע. אופיר הגיש תובענה כנגד החלטה זו של המינהל, אך בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט
ה"פ 28917-02-10(חיפה) אופיר יקוטי נ' מינהל מקרקעי ישראל - נצרת, פס"ד מיום 26/09/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל
לאחר שמע"צ הפקיעה חלק ניכר מקרקעות פרטיות לצורך סלילת כביש מכבית, נותרה שאלת גובה הפיצוי בגין ההפקעה- בעוד שבעלי הקרקע טענו כי יש לפצות אותם על כל השטח שהופקע, טענה מע"צ כי יש להפחית מהפיצוי שווי של 25% מהקרקע. ביהמ"ש: אין לאפשר פגיעה כה חמורה בקניין - מע"צ תפצה בגין כל הקרקע שהופקעה.
ה"פ (ת"א) 379-07 ברקוביץ שמעון ואח' נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פס"ד מיום 25/03/12
מאתר PSAKDIN - לתקציר פסה"ד באתר
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, תכנון ובניה, הפקעות
בג"ץ קבע, כי במבט צופה פני עתיד, החלטה 1082 של מועצת מקרקעי ישראל פתרה את טענת אפלייתם של יישובי קו העימות בשאלת הפטור מדמי חכירה לקרקעות חקלאיות, ואם ברצונם לטעון טענות כספיות בנוגע לעבר, עליהם לעשות זאת בערכאות האזרחיות
בג"צ 10695/05 קיבוץ משגב עם ו-62 יישובים נוספים נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', ניתן ב- כ"א טבת תשע"ב, 16 בינואר 2012.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, עדכונים מפס"ד , חכירה
השגה על שומה של שמאי מלשכת חיפה והצפון של ממ"י אשר נערכה לצורך קביעת גובה דמי הסכמה.
ועדות ההשגות קיבלה את ההשגה תוך שציינה, בין היתר, כיחילוץ שווי הקרקע משווי הנחלה נכון שייעשה תוך ניכוי מרכיב יזמות מופחת ומרכיב מע"מ מופחת (על שטחי המגורים), והפחתת עלויות הבניה, בהתאם לסוג המחוברים וגילם, לרבות המחוברים החקלאיים.
חילוץ שווי הקרקע בדרך זו, לא זו בלבד שלא בוצע בשומת מנהל מקרקעי ישראל לנכס שבנדון אלא אף לא הוצג בפנינו בשומות ממ"י של נכסי ההשוואה.
ההחלטה באדיבות עו"ד שפירא דוד שייצג את המשיגים
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מיסוי מקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, עדכונים מפס"ד
ביהמ"ש קיבל תביעה של חברת הדרי, בעלת זכויות חכירה לדורות על קרקע מינהל כנגד דרישת המינהל להוסיף תנאי של שינויי ייעוד בעת חידוש החוזה לפיו אם יבחר המינהל לשנות את ייעודו של הקרקע, זו תועבר אליו בתנאים הנהוגים כיום. בחוזה החכירה המקורי לא היה קיים סעיף של שינוי ייעוד בנוסח המבוקש על ידי המינהל.
התובעת טענה כי חוזה החכירה המקורי אינו מקנה למינהל שיקול דעת בעת חידוש החוזה וכי בעת רכישת הזכויות שילמה סכום גבוה מאוד המקנה לה זכויות הקרובות לזכויות של בעלות וכי זכויות אלו מכילות הן את תקופת החכירה הנוספת והן את היוון זכויות החכירה.
ביהמ"ש קיבל את הבקשה וקבע כי למינהל אין רשות להוסיף על דעת עצמו סעיף של שינוי ייעוד בחוזה החכירה החדש תוך כדי הסתמכות על הפסקה בחוזה המקורי לפיה חידוש החוזה יהיה לפי "תנאי החכירה שיהיו נהוגים.."
הפ (ב"ש) 6073/08 חב' הדרי החוף מס' 63 בע"מ נ' רשות הפיתוח - מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : מינהל מקרקעי ישראל, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, התיישבות, חכירה
בית משפט המחוזי בב"ש דחה תביעה כנגד מינהל מקרקעי ישראל ואישר את מדיניות ממ"י ישראל האוסרת גביית "כספים אסורים" בהרחבות מושבים.
מדובר בתביעה שהגיש אלון מתאנא ממושב יד נתן נגד המושב ונגד ממ"י שיוצג בהליך ע"י עו"ד נירה גלעד מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי),לחייב את המינהל להקצות לו מגרש בהרחבת מושב יד נתן, לאחר שזכה במכרז שערכההאגודה, אשר כלל מחיר מינימום של 260,000 ₪ למגרש. התובע הציע בעבור אחד המגרשים סכום של413,555 ₪ והצעתו זכתה.
כאשר נודע למנהל על קיום המכרז ועל כך שהאגודה העמידה במכרז מחיר מינימום,וזאת בניגוד להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל המתירה לגבות רק הוצאות פיתוח בסך שלכ-117,000 ₪, הוקפא התהליך, נערך בירור ולאחר שסרב ממ"י להתיר גביית כלהכספים שמעבר להוצאות הפיתוח, הורה המנהל לאגודה על ביטול המכרז.
בית המשפט המחוזי בב"ש (כבוד השופט אריאל ואגו) קבע בפסק דינוכי "המינהל פעל כראוי במסגרת תפקידו כנאמן על שמירת אדמות הציבור, וסרובולהבליג על קיום ה"כספים האסורים", תוך הפעלת שיקול דעת נחרץ וחד משמעי,לגיטימי ומוצדק".
בית המשפט דחה את התביעה תוך חיוב בהוצאות 10,000 ₪ לטובת המינהלו-5,000 ₪ לאגוד
הפ (ב"ש) 9117-08-11 אלון מתאנא נ' יד נתן מושב עובדים ואח', פס"ד מיום 15/02/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, אגודות שיתופיות, הקצאות נחלות פנויות
לאחר שהורשעו בגרימת מותו של הנער ישראל, הוגשה כנגד מושב נורדיה ומספר מנהלים במושב תביעת נזיקין, הן בגין הנזקים שנגרמו לעזבונו של ישראל והן בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לאימו כתוצאה מהתאונה. בית המשפט קיבל את התביעה, וחייב את הנתבעים לשלם למעלה כ-2.7 מיליון שקלים חדשים פיצויים והוצאות משפט[
ת"א (שלום)(נתניה) 7361-02 ורובל גולובקין יבגני ואח' נ' נורדיה מושב שיתופי של חיילים משוחררים בע"מ ואח', פס"ד מיום 08/08/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
]
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות
על מנת לאפשר עריכת חוזי חכירה לדורות ולשם מניעת תקלות בעתיד, פנה מושב עובדים בית שערים למרכז למשבצות חקלאיות כדי שיטפל בהסדרת רישום המשבצת הסופית שלו. כחלק מהתהליך, ועל מנת להבטיח השלמתו, ביקש המושב מחבריו לחתום על יפוי כח מיוחד ובלתי חוזר, ועתה הוא פונה לבית המשפט בבקשה שיורה למספר חברים לחתום על יפוי הכח חרף סירובם לעשות כן
ה"פ (נצרת) 7163-07-10 בית שערים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' אברהם כץ ואח', פס"ד מיום 24 באוקטובר 2011.
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, חכירה
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה להשבת דמי חכירה, בקובעו כי החלטת השמאי הממשלתי ביחס לחישוב דמי החכירה הייתה סבירה ומידתית, ועל כן אין מקום להתערב בה.
החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל, קבעה תנאים ביחס להרחבות למגורים ביישובים חקלאיים, כאשר ההחלטה נועדה לחזק את היישובים החקלאיים על ידי תוספת אוכלוסיה צעירה באמצעות הפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים. במסגרת החלטה 737 הוחלט על שלוש הטבות משמעותיות לעידוד החוכרים הפוטנציאליים של המגרשים החדשים שייווצרו: פטור ממכרז, תשלום דמי חכירה מהוונים מופחתים, ושומת הקרקע לא תיעשה על פי מלוא קיבולת הבניה המותרת אלא לפי הבניה בפועל. החלטה 737 בוטלה בעקבות הפסיקה בעניין בג"ץ שיח חדש (244/00).
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה חדשה בעניין הרחבות למגורים, במסגרתה נקבע כי ישולמו דמי חכירה מלאים ושומת הקרקע תיעשה באופן פרטני על פי מלוא קיבולת הבניה המותרת במגרש ולא על פי הבניה בפועל. על מנת להימנע מעריכת אלפי שומות פרטניות, השומות נערכו על ידי השמאי הממשלתי בטבלאות, כאשר לכל יישוב נקבע ערך יחיד המהווה שווי מ"ר מבונה ממוצע. בעקבות עריכת השומות על ידי השמאי הממשלתי, התקבלה הוראה 51ט"ו, שבמסגרתה נקבע השווי למ"ר מבונה באופן דיפרנציאלי (שיטת המקדמים), להבדיל משווי נומינלי שהיה טרם ההחלטה.
התובעים, מאות אנשים פרטיים שרכשו מהמינהל במועדים שונים זכויות חכירה במגרשי הרחבה ביישובים בהתאם להחלטה 737 או הוראות המעבר שלה, אשר חויבו בדמי חכירה על פי שיטת המקדמים, שהונהגה בהוראה 51ט"ו.
לטענת החוכרים, שיטת החישוב הדיפרנציאלי שהונהגה בהוראה 51ט"ו היא בלתי סבירה ונקבעה תוך חריגה מסמכות. לטענתם, שיטה זו ייקרה באופן מלאכותי את סכום דמי החכירה שהם נדרשו לשלם למינהל באופן הסותר את החלטה 737, שאותה היא נועדה ליישם.
לטענת המינהל, הוראה 51ט"ו אינה חורגת מהחלטה 737, אלא מיישמת אותה. עוד נטען כי ההוראה נועדה לעדכן את אופן החישוב של ערך העסקה בהתאם לקביעת השמאי הממשלתי, במסגרת הסמכות שהוענקה לו בהחלטה 737 לקבוע את שומת הקרקע.
תא 9246-07 יעל אודם ו-598 אח' נ' מדינת ישראל (מינהל מקרקעי ישראל), פס"ד מיום 26/01/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות
ביהמ"ש לעניינים מינהליים קיבל ערעור של קיבוץ עינת כנגד החלטתה של ועדת הערר של הועדה המקומית לתכנון ובניה בדרום השרון לחייב את המערערת בהיטל השבחה בגין תוכנית בינוי. ביהמ"ש קיבל את טענת המערערת לפיה רק תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת יכולות להקים חבות בהיטל השבחה.
ביהמ"ש ציין כי "השבחה" מוגדרת בחוק כעליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, עקב מתן הקלה, או בעקבות התרת שימוש חורג. אין בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כל התייחסות לתכנית מסוג תכנית בינוי.
פסה"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה
עמ"נ (מרכז) 43989-03-11 קיבוץ עינת אגודה שיתופית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, פס"ד מיום 01/02/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : פלישות