על ידי אבנר ביום שני 22 אוגוסט 2011 15:03

bלעגן את זכויות החקלאים בחלקת המגורים בלבד?
חוזי החכירה ההיסטוריים עם הקק"ל כללו רישום בטאבו של כל החלקות.
הנסיונות לעגן את הזכויות הקנייניות בכל השטחים החלו מאוחר מדי כאשר מקומם של החקלאים בחברה ובמדינה הידרדר.
הנסיונות החלו למעשה רק לאחר שהחלה ההסתערות על החקלאים שהמוביל שלה היה בגין והחרה אחריו טומי לפיד ובשער שנפרץ התפרצו האחרים.
התמימות אוי התמימות.
האמנם רק תמימות?
הרי היו בעלי סנסורים רגישים,שקלטו לאיזה כיוון משתנה נשיבת הרוח הציבורית והם גם התריעו, בשלבים שעוד ניתן היה להעביר בממשלה,בכנסת וכמובן במינהל כל החלטה שרק היו רוצים.
אבל "נוטרי החומות" ביטלו וכיסחו אותם כמהרסי החומות ושאר קישקושים צדקניים.
הסוף שבעור שינינו ותמורת הרבה כסף שכלל איננו צריכים לשלם אותו ואחרי מסע ייסורים ביורוקרטי וכספי אולי יורשינו יזכו פורמלית להגיע לחוף כלשהו.
הטיעון שהעלה נועם כאילו הפחצול פותר/יפתור מחלוקות בין ותוך דוריות הינו רדוד וממש לא נכון.
אז במקו יורש אחד יהיה "סירור" לשניים.
עדיין שניים אלו יצטרכו לממן את חלקם בירושה של שאר האחים/אחיות
ועדיין רק אח אחד יהיה הבעלים של המשק וכיצד יתמודדו יורשין עם החוק של אי פיצול הנחלה?
או שהתקווה היא שבעתיד גם חוק זה ישתנה ובכלל כל או רוב האדמות יופשרו לבניה.
עניין נוסף מעניין שעלה מדברי עו"ד נועם הוא ההגבלה של תמ"א 35 על מספר כל בתי האב ביישוב.
בעקבות ההרחבות יש אולי יישובים שמיצו,או קרובים למיצוי זכויות הבניה הכוללות במישבצת.
אם הבנתי נכון את נועם הרי שמי שבנחלתו רק בית אחד לא יוכל לבנות עוד 2 בתים שלכאורה החלטת בג"צ מאפשרת ללא תלות במצב הבין דורי אם מיכסת היישוב התמלאה.
הבג"צ רק סיבך את העניינים והשמחה מוקדמת.
כאשר רוע ונקמנות מהווים את המניעים להחלטות רק עיוות ותסבוכות יגיחו מרחמם המורעלת.