|
|
|
בית המשפט מאמץ עמידה דווקנית של ממ"י על מועדי תשלום
איחור של שישה ימים בתשלום דמי חכירה, גם עקב בילבול בספירת הימים לתשלום, יכול להביא לחילוט ערבות.
נקודת המוצא הינה כי על המינהל לנהוג בשיוויון גם לאחר בחירת הזוכה, שכן מתן ארכה לעותרים גם במספר ימים יש בה משום פגיעה בשיוויון בין הזוכים לבין מציעים קונקרטיים ופוטנציאליים, במיוחד כאשר מקור האיחור נובע ממחדלם של הזוכים בלבד.
הסכום שחולט – 10 % מסכום ההצעות – הוא סכום פיצוי סביר וראוי בנסיבות העניין.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 07/11
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, התיישבות
יזמות עסקית עצמית במשק המשפחתי ותרומתה לפיתוח החקלאות והיישוב הכפרי / מיכאל סופר, לביאה אפלבאום
מחקר זה עוסק במשקים משפחתיים המשלבים פעילות חקלאית עם יזמות לא חקלאית במסגרת הנחלה החקלאית.
נקודת המוצא של המחקר היא ההנחה, הנשענת על מחקרים בארצות אחרות, כי שיתוף נכון של פעילות חקלאית עם יזמות עסקית בבעלותו ובניהולו של משק הבית החקלאי יכול לתרום לא רק לפרנסת המשפחה אלא גם להמשכיות המשק החקלאי כעסק פעיל, ליציבות הקהילה המושבית ולפיתוח בר-קיימא של המרחב הכפרי.
בישראל המשקים המשלבים הם תופעה חדשה יחסית והם מהווים קבוצה חלקית בלבד בקרב המשקים המקיימים עסקים לא-חקלאיים במושבים.
משום כך המידע על קבוצה זו הוא מועט ואקראי. זהו מחקר חלוצי מטרתו היא להרחיב את הידע על תופעת המשקים המשלבים משק ועסק, על מאפייני המשקים המשלבים, לאתר דגמים של שילוב, לזהות את מאפייניהם הייחודיים ואת הגורמים המסייעים או מגבילים את התפתחותם, ולבדוק את השפעת השילוב על הפעילות החקלאית של המשק ועל היישוב בוא הוא נמצא.
הכוונה להצביע, על סמך ממצאי המחקר על אמצעי מדיניות שיהיו מותאמים לצרכיה הייחודיים של משקים אלה, ויוכלות לנתב את התפתחותם למסלולים רצויים מבחינת היזמים , הקהילה והמרחב שבו הם פועלים.
דו"ח מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר אילן
מוגש לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי
עבודה זאת נכתבה,לבקשת התק"ם, כהתייחסות,מכמה הבטים,לא כולל ההבט המשפטי, לעבודת "הועדה לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת בגדר מקרקעי ישראל" ("ועדת רוטקופף"),שמונתה בהחלטת הממשלה, מס'2325, מיום 17.10.10 .
נקודת המוצא של המחבר היא שהועדה התבקשה לדון ולהמליץ בסוגיות, שהן בתשתית הליבה של ההתישבות והחקלאות,לא רק בישראל אלא,באופן דומה,גם במדינות רבות,אחרות ואשר לא ניתן להתיחס אליהן ללא ידיעת והכרת ההיסטוריה, מחד והמציאות מאידך, של החקלאות וההתישבות, לעומקה ולכל מרכיביה, בהקשר המקומי ובהקשר הגלובלי.הסוגיות שבהן תדון הועדה, קשורות לתפיסות חברתיות,כלכליות ואידאולוגיות,לזכויותיו בקרקע ולמקומו של המרחב הכפרי בהוויה הישראלית וכן לעתידה של החקלאות בהבט העולמי והמקומי.לפיכך מן הראוי שנושא מורכב מעין זה ידון,אך ורק בדרך של דיאלוג, בין קובעי המדיניות וציבור המתישבים והחקלאים.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, התיישבות
במהלך הדיונים בועדת הכספים של הכנסת בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2011-2012 (תיקוני חקיקה) התשע"א - 2010 בעניין צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור חזרו נציגי מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "ממ"י") על עמדתם כי התייחסותם לישובים חקלאיים שטרם חתמו על חוזי חכירה לדורות היא כאל חוכרים לדורות לכל דבר ועניין.
עמדה זו תואמת עם הצעת הגדרת "חוכר לדורות". בהצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע - 2010 הקובעת כי "חוכר לדורות" הוא בין השאר "אף מי שמחזיק כדין בקרקע כאמור ושיש לו זכות לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל להתקשר עם הרשות בחוזה חכירה לדורות" הגדרה זו כוללת את כל הישובים החקלאיים (מושב, כפר שיתופי, קיבוץ, מושב שיתופי) שטרם חתמו על חוזה חכירה לדורות.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, התיישבות, חכירה
הדשא של השכן - עיתון מידע למגדלים
נושאים בגיליון מס' 3:
- יצירת חלופות לשימוש בדשנים
- נושא במעקב: מחירי החנקן בעליה
- נושא במעקב: האם מחירי האשלג בישראל סבירים?
- צרכנות הדשן בגד”ש:
- שימוש חלופי בזבל משק
- המשבר במדינות ערב
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, ארגוני מגדלים ומועצות ייצור
רבים מאתנו פוחדים להזדקן. מרבית האנשים הזקנים שאנו פוגשים נעשים סניליים, חלשים ואומללים. במקום שנביט קדימה בציפייה לתהליך ההזדקנות, אנחנו חשים פחד הולך וגובר עם כל יום הולדת שאנו חוגגים. במקום לראות את שנות חיינו המאוחרות כתקופה של קצירת פירות,של צמיחה ובשלות,אנו חוששים שההידרדרות במצבנו הבריאותי תפגום במידה רבה בחיינו,עד שחיים ארוכים נראים כקללה ולא כברכה.
בשבטים שונים, שאנו משום מה נוטים להתייחס אליהם בתחושת עליונות, רוחשים כבוד והערצה לזקנים ומכבדים אותם,כמו שחז"ל לימדו אותנו בישישים חכמה ,ומפני שיבה תקום, בחברות המסורתיות בעבר כיבדו את הזקנים. בחברה שאנו חיים בה היום רוחשים מעט מאוד כבוד כלפי המבוגרים. מתייחסים לקשישים כנטל וממתינים שיעברו מהעולם מאחר והדעה הרווחת היא שהעולם שייך לצעירים , רבים מהזקנים מבלים את העשורים האחרונים לחייהם במאבק עם תחושות של בדידות ודיכאון.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות
אכיפת חוזה בין מושב למשתכנים
בית המשפט המחוזי (ת"א 1244-05 שטרית נ. כפר מונאש) פסק, כי באם הצדדים לחוזה עמדו בתנאיו, נכון ליום חתימתו, הרי ששינוי החלטת מינהל מקרקעי ישראל, הקשורה לפרטי החוזה, אינה משפיעה על קיומו.
(חוזר ברית פיקוח מספר 23/11)
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, חכירה
המונח "קלון" או "עבירה שיש עימה קלון", לא הוגדר בחקיקה, אך ניתנה לו פרשנות בפסיקה ענפה של בתי המשפט, בה נקבע שהגדרת הקלון תעשה בהסתמך על נורמות חברתיות וציבוריות, ההולמות התנהגות מוסרית ואזרחית, ובמהלך השנים, נקבעו מס' פרמטרים שייבחנו לצורך החלת הגדרת "עבירה שיש עימה קלון": תדירות המעשים, תפקידו ומעמדו של מבצע העבירה, מדיניות משפטית וכד'
במערכת החוקים במדינת ישראל, קיימים מס' חוקים השוללים או מונעים מאדם אשר הורשע בעבירה הנושאת עימה קלון את האפשרות לכהן במשרה ציבורית, או בתפקיד הנושא עימו אמון מיוחד, וכאשר נקבע בפסק דין חלוט, כי אדם הורשע בעבירה מובהקת שיש עימה קלון, נחסמת בפניו האפשרות לשמש בתפקיד ציבורי.
אך מה הדין כאשר בית המשפט אינו מציין באופן מפורש במסגרת פסק הדין, כי המדובר בעבירות שיש עימן קלון? האם גם אז ימנעו מהמורשע לשמש בתפקידים ציבוריים?
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות
בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 6.12.2010 התקבלה החלטה 1220 המאפשרת דחיית תשלום דמי היתר או דמי חכירה מהוונים בגין שטחים הנדרשים פונקציונאלית לתפקודם של נכים.
ההחלטה הקודמת מס' 1031 בעניין "דחיית תשלום דמי היתר לנכים" לא הייתה ברת מימוש במקרים בהם התבקשה בניה חדשה בקרקע פנויה, וניתן היה לממשה רק במקרים בהם נאלצו נכים לבצע תוספות ושינויים בנכס קיים על מנת להתאים את מבנה המגורים הפנימי לצורכיהם. ההחלטה החדשה (1220) יוצרת אחידות בין בעלי המוגבלות המבקשים להקים בינוי בהתאמה לצורכיהם הן בקרקע והן בקרקע בנויה.להלן נוסח ההחלטה החדשה – 1220:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל
ההוראות בחוק הביטוח הלאומי (להלן – "החוק") קובעות כי אדם יהיה חייב בדמי ביטוח על כלל הכנסתו מסעיף 2 לפקודת מס הכנסה.. סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחים שונים כגון מקבלי קצבת זקנה, נכי עבודה בעלי דרגת נכות 100%, מקבלי קצבת נכות כללית מלאה וכו', פטורים ממרבית דמי הביטוח.
מיולי 2002 ניתן פטור מדמי ביטוח על הכנסות מדיבידנדים, ריבית (החייבת במס בשיעור 15% או 20%) והחל מינואר 2004 גם להכנסות משכר דירה למגורים .
אגודה שיתופית חקלאית הבוחרת בהתאם להוראות סע' 62 לפקודת מס הכנסה כי דינה יהיה כדין שותפות מחילה על הכנסתה את חבות המס של חבריה אם בדרך של תשלום המס במרוכז על ידי האגודה עבור כל חבריה ואם בדרך של העברת חבות המס והדיווח לחברים עצמם.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות, מדור עסקי
קופת תגמולים - אמצעי לחיסכון לטווח ארוך / צבי גלאור
בעולם קיימים מכשירים פיננסים שונים המאפשרים לאזרחיםפשוטים לחסוך מכספם, תוך תמורה הולמת למאמציהם. אחד מןהמכשירים היותר מפורסמים ונפוצים הוא הקואופרטיב לחיסכוןולאשראי, הקיים ברחבי העולם כולו. מכשיר נוסף לחיסכון הינוקופת הגמל או קופת התגמולים. גם מכשיר זה נפוץ מאוד ברחביהעולם וגם בישראל, ומשמש רבים לחיסכון בטוח לכספם.
ארגונים אלו לחיסכון לטווח ארוך, בחלקם קואופרטיבים, אשרמעצם הגדרתם על ידי הארגונים הבינלאומיים 1, שייכים לחבריהם -מייסדיהם, אשר מצפים כי יפעלו ללא כל כוונת רווח, וכי כלהתמורה הפיננסית נטו תחזור לידיהם, של החברים.
מסתבר כי אחת הבעיות הניצבות בפני החברים בארגונים אלו, היאכי התמורה המשולמת על ידי הקואופרטיבים, וגם על ידי קופותהגמל, לחבריהם אינה המרבית האפשרית. ארגונים אלו, בישראלוברחבי העולם, לא מחזירים לחברים החוסכים את כל הרווחים,. ומשאירים ברשותם חלק מסכומים אלו, ובהסברים שונים 2
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות
בהחלטת ממשלה מס' 1060 מיום 13.12.2009 החליטה הממשלה על הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית. לאחרונה תוקנה ההחלטה והוספת התייחסות לתחום החקלאות ופיתוח הכפר.
בהחלטת ממשלה מס' 2474 מיום 25.11.2010 "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית – תיקון החלטת הממשלה מס' 1060 מיום 13.12.2010."
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות
הצעת החוק המיועדת לעגן בחקיקה את סמכויות הישוב הקהילתי לשמור על אפייו וקשרי הרעות בין תושביו היא, על פניה, הצעה תמימה. היא אף מציינת ש"ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות". אף על פי כן מעוררת ההצעה סערה בקרב אלה המציגים את עצמם כשומרי זכויות האדם ונאמני הדמוקרטיה וחברי הכנסת הערבים.
ההצעה, בהקנותה לועדת הקבלה סמכות לכלול בין שיקוליה את התאמת המועמד לקהילה ומאפייניה היחודיים ואת האפשרות לדחותו בגלל חוסר התאמה שעלול לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב מעגנת את הנוהג הקיים מימי בראשית של ההתיישבות בארץ. אבל בניגוד לנוהג הקיים, היא מצמצת את תחולת החוק לישובים קהילתיים המאוגדים כאגודה שיתופית בלבד שהם בעלי סיווג מתאים מרשם האגודות ובלבד שלא יהיו בישוב כזה למעלה מ- 500 בתי אב.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, הקמת יישובים, אגודות שיתופיות, ועדות קבלה
קרמניצר מבקר חריפות את הצעת החוק הנדונה עכשיו בכנסת האמורה לאפשר לוועדות קבלה ביישובים קטנים יחסית לפסול מועמדות על בסיס "אי התאמה חברתית". בעיניו זה הוא רק ניסיון לתת בסיס משפטי לעקוף את פסיקת בית המשפט ולהדיר מועמדים ערביים מיישובים כאלה. הוא מתייחס אליו בחומרה מיוחדת על רקע "מגפת" החוקים העוסקים בנושאים כגון נאמנות ואופיה היהודי (והדמוקרטי) של המדינה.
אינני בעד "נפרד אבל שווה". אני גם לא בעד יישובים ליהודים בלבד. אני שמחה מאוד על פעילות משותפת ומשולבת, כמו היישוב הדו לאומי נווה שלום ומוסדות חינוך דו לשוניים ודו לאומיים המתפתחים אצלנו, וגם על השכונות הרבות בהם חיים יהודים וערבים אלה לצד אלה ועל הפעולות הרבות של החברה האזרחית, כמו על מוסדות ההשכלה הגבוהה, בהם פועלים ולומדים יהודים וערבים אלה לצד אלה. שילוב כזה הוא חיוני על מנת לחזק את תחושת השותפות האזרחית בישראל.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, קליטה, אגודות שיתופיות, ועדות קבלה