תביעה כספית תקדימית כנגד רשם האגודות השיתופיות / עו"ד רחל אסל

Follow @ihaklai

בתאריך 11/7/2010 הוגשה לבימ"ש השלום בקרית גת, תביעה תקדימית כנגד רשם האגודות השיתופיות, בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה.

הרקע להגשת התביעה, הינו התנהלות של חברי ועד האגודה באחד ממושבי הדרום, אשר במשך שנים פעלו בניגוד לדין ולנוהל. למעשה, הועד במשך שנים לא אישר הצעות תקציב באסיפה הכללית, לא אישר מאזנים, מיעט לכנס את האסיפה הכללית, ובאופן כללי ניתן לומר כי הועד פעל בנכסי האגודה כראות עיניו.

תלונות של חברים החל משנת 98, לרשם האגודות השיתופיות, נמצאו נכונות ואומתו ברובן ע"י רשם האגודות. אולם בפועל הרשם לא נקט שום מעשה אקטיבי, אופרטיבי כנגד חברי הועד, דבר שאפשר לועד, במשך שנים נוספות, להמשיך ולפעול בניגוד לדין.

בתביעה שהוגשה ע"י שניים מחברי המושב כנגד ועד האגודה וחברי ועד האגודה באופן אישי, וכנגד רשם האגודות השיתופיות ומשרד התמ"ת, תבעו התובעים באמצעות באת כוחם עו"ד אסל רחל, תביעה המכילה מספר סעדים כדלקמן:

ראשית, תביעה למתן חשבונות כנגד ועד האגודה. בתביעה נטען, כי למעשה, ועד המושב, מתנהל שנים ללא הצעות תקציב מאושרות, ללא אישור של המאזנים באסיפה הכללית, ולמעשה נוהג כראות עיניו בכספי הציבור, מבלי ליתן את הדעת לאסיפה הכללית. עוד טענו התובעים כי הועד פועל בחוסר שקיפות ותוך קיפוח המיעוט.

כך למעשה, נוצר מצב, שבו חברי האגודה, אינם יודעים מהם מקורות ההכנסה של האגודה, ומדווחים רק ביתרות השליליות. כרטיס החבר האישי, אינו מועבר לחברים, ולמעשה לחברים אין כל ידיעה, מהו היקף יתרת הזכות שלהם ו/או יתרת החובה ומהי מקורם. לחברים מועבר דו"ח אנליטי בלבד לצורכי מס, אשר יש בו פירוט עמום בכל הנוגע להכנסות והוצאות האגודה, ללא הסבר.

שנית, הלינו התובעים על כך שלא קיבלו את כספי תנובה, וכי כספי תנובה נותבו ע"י ועד האגודה לכיסוי חובותיהם של חברים חייבים, תוך שהחברים הזכאים אינם מקבלים ולו שקל אחד על חשבון פדיון המניות.

הסעד השלישי שנתבקש, הינו תביעה כספית, על כך שועד האגודה לאחר שקיבל במסגרת פסק משקם סופי, זיכויים מהמשקם שמקורם בהנחות, לא ביצע זיכויים ו/או החזר כספי, כלפי החברים לגביהם ניתן פסק דין סופי, ונמנע מלבצע כלפיהם השבת כספים, וזאת חרף התחייבותו לעשות כן.

למעלה מעשור התובעים מלינים על העובדה כי ועד האגודה מתנהל בכל הרבדים בניגוד לדין, במישורים שפורטו לעיל, ועל כן הוחלט להגיש תביעה אישית כנגד כל אחד מחברי הועד, לאור העובדה כי חברי הועד הפרו את חובתם החוזית הנגזרת מהתקנון לפיה, "על חברי הועד לפעול בכדי לנהל חשבונות נכונים ומדויקים לכל עסקי האגודה, להשגיח על הנהלת החשבונות ולאשר כל מיני הוצאות, להכין את חשבון הרווח וההפסד ואת המאזן ולהגישם לאסיפה הכללית לאישור, להקל את בקרת החשבונות ולמסור ידיעות שלמות לברית פיקוח וכו''...

התביעה האישית הוגשה גם בהתבסס על תורת האורגנים מדיני החברות אשר אומצה בפסיקה כחלה על אגודות שיתופיות, ולפיה על מנהל לפעול בזהירות במיומנות ובתוך מתחם סביר של שיקול דעת.

טענת התובעים הינה כי בהיותם מיעוט הם נרמסו פעם אחר פעם ע"י הרוב המיוצג ע"י הועד, וכי פניותיהם אל הגורם הייחודי המפקח, לא הועילו, ודברים נותרו בעינם במשך למעלה מעשור.

במסגרת תביעה זו, הוגשה תביעה כספית תקדימית כנגד רשם האגודות. התובעים טוענים כי רשם האגודות, במשך שנים ידע על מחדלי הוועד והיה ער להם, עם זאת הוא נמנע מלנקוט צעדים ממשיים כנגד חברי הועד על מנת למגר ליקויים אלה. התובעים באמצעות עו"ד אסל טוענים כי הרשם פעל באופן רשלני ותוך הפרת החובות המוטלות עליו בחוק.

עו"ד אסל טענה כי הרשם לא נקט בכל האמצעים המתאימים על מנת להבטיח מניעת הישנותם של הליקויים, עליהם עמד בדו"חות הפיקוח, הראשון שבהם משנת 98. עוד נטען כי הרשם, לא נהג במידת הזהירות המצופה ממנו בהיותו גורם מפקח ייחודי על האגודה, ולא טרח לבחון כי הליקויים והממצאים עליהם עמד, אכן תוקנו.

עוד נטען כי הרשם לא קיבל כל החלטה אופרטיבית, למינוי ועד ממונה על אף החובה לעשות כן, כאשר מדובר באי ניהול מאזנים בהתאם לדין.

למעשה, נטען כי רשם האגודות השיתופיות "ישב בחיבוק ידיים" בכל הנוגע למחדלים החוזרים והנשנים של הועד ולמרות מודעותו לליקויים לא החריף את הצעדים כנגד הועד.

עוד טענו התובעים כי פועלו זה של רשם האגודות, מקבל משנה תוקף, בכל הנוגע לאי ניהול הכספים ע"י הועד כדין. בנסיבות הללו, נטען כי רשם האגודות השיתופיות, אחראי לכל נזק כספי שיתגלה, בכרטיסי החבר בגין פעולות שלא כדין של חברי הועד.

לסיכום נטען ע"י עו"ד אסל כי,רשם האגודות במעשיו ובמחדליו גרם לנזקי התובעים, וחטא לתפקידו כגורם האמון על שמירת ההוראות ו/או הנהלים ו/או החוקים ו/או התקנות המסדירים את נושא ההשגחה והפיקוח על התנהלות האגודה השיתופית.

לעיתים רבות, טוען רשם האגודות השיתופיות כי הוא משמש כערכאה שיפוטית, ומשכך אינו יכול להיתבע. עו"ד אסל סבורה כי יש לאבחן בין תפקידו של רשם האגודות השיתופיות כבורר בסכסוכים או אז תפקידו הינו שיפוטי לבין תפקידו המנהלי הביצועי לפקח על עסקי האגודה.

עו"ד אסל סבורה כי כאשר רשם האגודות השיתופיות, ממלא את תפקידו המנהליים הביצועיים, כדוגמת פיקוח על עסקי האגודה, אין הוא חסין מהגשת תביעות כנגדו, בגין רשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה. במקרה של המושב דנן כאשר רשם האגודות השיתופיות, פעם אחר פעם, נוכח בכשלים ובליקויים של ועד האגודה, ולא נקט כל מעשה אופרטיבי, כנגד הועד למניעת הליקויים הנ"ל, יש מקום לתבוע בעילת הרשלנות.

בכל הנוגע לחסינות השיפוטית הקיימת לרשם, הרי שלעניות דעתה של עו"ד אסל, היא חלה בכובעו השיפוטי בלבד של הרשם, מתוקף היותו בורר בסכסוכים, או במתן החלטות בהן קיימת סמכות שיפוטית הכרוכה בהפעלת שיקול דעת, כגון: מינוי ועד ממונה (בנסיבות מסוימות) , מינוי חוקר ועוד... לשיטתה של עו"ד אסל, חרף קיומה של החסינות השיפוטית, הרי שהיה והרשם התרשל ונגרם נזק, עדיין קיימת אפשרות לתבוע את משרד התמ"ת כגורם האחראי למעשיו של רשם האגודות השיתופיות בהתאם לסעיפים 8 ו-13 לפקודת הנזיקין.

טרם הוגש כתב הגנה ע"י הנתבעים.

לסיכום: חברי אגודה, המרגישים כי זכויותיהם נרמסות ע"י ועד האגודה ו/או ע"י רשם האגודות השיתופיות, דעו לכם כי ישנן דרכים משפטיות למיגור התופעה.

| שלח/י לחבר/ה

הקטגוריות בהן מופיע : התיישבות, אגודות שיתופיות

תגובות