|
|
|
צדק חלוקתי
עד היום היה ברור כי החלטות העוסקות בהקצאת מקרקעין יש לקבל בישיבות מסודרות המאפשרות דיון מעמיק שכן, מדובר על מתן זכויות שעשויות להסתכם בסכומי עתק. אולם הצעת החלטה (מס' 350) של מועצת מקרקעי ישראל, שעומדת לידון מחר בישיבת המועצה מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר למועצה לקבל החלטות בדואר אלקטרוני.
לעמדת האגודה לצדק חלוקתי ההחלטה תמנע את שיתופו של הציבור בדיון אודות הקצאת משאב המקרקעין, תפגע באינטרס הציבורי ותעמוד בניגוד לעקרונות מנהל תקין.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, צדק חלוקתי
משרד עורכי הדין שיזם את הפנייה לאגודה מייצג את חברת SBY, המתקינה פאנלים סולאריים על גגות ■ האגודה: "כל מידע נבחן לגופו"
(THE MARKER - 23/01/12)
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, אנרגיות מתחדשות, צדק חלוקתי
החלטה 979 יוצאת לדרך: הסדרה היסטורית של זכויות החקלאים בקרקע ושל השימושים החורגים בקרקע חקלאית
במקביל לעיגון זכויות החקלאים בחלקת המגורים יגביר המינהל את השמירה על השימושים בקרקע חקלאית והאכיפה כנגד שימושים חורגים תוגבר
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, השתתף היום (ג') בישיבת הנהלה מיוחדת של מינהל מקרקעי ישראל, בראשות בנצי ליברמן. השר אטיאס אמר כי: "אנו משחררים היום חסם משמעותי בהסדרת הקרקעות החקלאיות, במושבים וקיבוצים שהיקפן נאמד ב כ 3 מליון דונם". לדבריו, בישום ההחלטה להסדיר את זכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים, לשחרר בירוקרטיה, ולהגדיל את היצע הקרקעות למגורים. "החקלאים יוכלו למכור או להשכיר את בתיהם ולהוסיף יחידות דיור לחלקת המגורים. במקביל יגביר המינהל את השמירה על הקרקע והאכיפה כנגד שימושים חורגים בקרקע חקלאית".
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, שינוי ייעוד, התיישבות, מדור משפטי, צדק חלוקתי
ירי הקסאמים על איזור שדרות והעוטף במשך למעלה מ-10 שנים הפך את האזור כולו על תושביו לקו העימות הדרומי.
חמש שנים עברו עד שנדרש לעניין ח"כ שי חרמש (קדימה), ראש המועצה האזורית שער הנגב לשעבר, חבר קיבוץ כפר עזה ומזה 6 שנים ח"כ מטעם סיעת "קדימה".
חרמש, בשיתוף עם הח"כ ויושב ראש ועדת הכספים לשעבר, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), יזם ב-2006 הצעת חוק, אשר לראשונה מגדיר את האזור כקו עימות.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : צדק חלוקתי
זאת בעקבות הוראה שנכללת ברפורמה בחוק התכנון והבנייה, לפיה בהליכי בירור של היטל השבחה ובמסגרת תביעות פיצויים בגין תוכניות בנייה לא יובא בחשבון פוטנציאל הפשרת הקרקעות החקלאיות לבנייה
(גלובס - 24/11/11)
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, צדק חלוקתי
האגודה טענה בפני חברי הוועדה כי יש להנהיג מדיניות חדשה להקצאת קרקע חקלאית ולהתאימה לזמננו. המדיניות צריכה להיקבע על בסיס עקרונות כללים באשר לאופן הקצאת קרקע חקלאית, ותוך ביטול ההבחנה הקיימת בין הקצאת קרקע חקלאית בתנאי נחלה לבין הקצאת קרקע חקלאית שלא בתנאי נחלה. ביטול משטר הנחלות יאפשר הבחנה ברורה בין חלקת המגורים בהתיישבות הכפרית לבין הקרקעות החקלאיות, תוך ביטול עקרון איסור פיצול הנחלה.
(לנד וואטש - גליון 86, אוקטובר 2011)
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, ועדות בנושא קרקע חקלאית, התיישבות, צדק חלוקתי
פסק הדין הדרמטי התקבל בעקבות עתירה שהוגשה נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר את השכרת השטחים. העותרים טענו כי הדבר יוביל להחמרה בעומסי התנועה ולפגיעה סביבתית. השופטים: החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר עסקים שאינם חקלאיים על אדמת מדינה היא "לא סבירה"
(YNET - 09/06/11)
פסק הדין מופיע לעיל
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, מועצת מקרקעי ישראל, צדק חלוקתי
אנו מוצאים לנכון להציע כי יוגדר מנגנון הידברות קבוע , לצמצום הקונפליקט בין רשות מקרקעי ישראל וההתיישבות הוותיקה. מודל העשוי לחסוך הוצאות ניכרות לכל הגורמים המעורבים, ובעיקר לצמצם את מקדם החיכוך.
אנו נמליץ ליישובי העמותה, על אף האמור והמודגש לעיל, כי החוזה לדורות שייחתם בין המושבים והקיבוצים לבין רמ"י יאומץ כלשונו על ידי כל חברי העמותה (מושבים וקיבוצים) בכפוף לשינויים והתאמות נדרשות לגבי ישובים ותיקים.
לחוזה שייחתם יתווסף נספח בו יפורטו תנאים ייחודיים . נספח זה יקנה ליישובים זכויות נוספות בקרקעות שאותן החזיקו טרם קום המדינה. יוגדר חלקם של היישובים, כמעין שותפות במושאע עם הקרן הקיימת לישראל או רשות מקרקעי ישראל בשטחים שיפורטו בחוזה.
מכתבו של בארי הולצמן, יו"ר עמותת אדמתי למר יובל אלגרבלי, מנהל הועדה שאמורה לקבוע את זכויות החקלאים בקרקע
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, צדק חלוקתי
בהמשך לקול הקורא שפרסמה הוועדה לשם בחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת בגדר מקרקעי ישראל, במסגרתו התבקש הציבור להביע את עמדתו, הגישה האגודה לצדק חלוקתי נייר עמדה מטעמה.
עלון 61 מרץ 2011
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, צדק חלוקתי
ולמרות זאת, חקלאיים נדרשים בבואם להוון ואח"כ לקבל מעין בעלות על נכסיהם חייבים לשלם 33% מערך הקרקע בתוספת מיסים אחרים בעוד שמה שנדרש מחוכרים עירוניים בכדי להוון את נכסיהם הוא רק 3.75% מערך הקרקע (על פי מחירי טבלה מוזלים במיוחד). מדוע מתעלם הממסד מעובדות אלו ומפלה את המגזר החקלאי מול המגזר העירוני?
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, צדק חלוקתי
בשבועות האחרונים התחדש העיסוק התקשורתי בסוגיית הקרקעות החקלאיות, בעקבות פרשת גלנט. הפרשה עוררה שוב את הדיון הציבורי בסוגיה של "למי שייכת הקרקע החקלאית במדינת ישראל?"
המתראיינים השונים בתקשורת ניצלו את ההזדמנות לתקוף את המגזר החקלאי, תוך הפגנה מצערת של בורות מוחלטת. התדמית המצטיירת של מגזר שלם של חקלאים מדבריהם היא תדמית של נצלני קרקעות, עושקי נכסי ציבור.
דווקא לאור פרשת גלנט, חשוב לשים את הדברים על דיוקם ולהביא את אותם הפרטים שהתקשורת, בחיבתה לפרובוקציה שנוצרה, שכחה בנוחות להזכיר.
במדינת ישראל 830 ישובים חקלאיים. למעלה מ-75% מהם פרושים בפריפריה. כולם יושבים על קרקע לאום – חלק מן היישובים, אלו שרכשו אדמותיהם באמצעות קרן קיימת עוד לפני קום המדינה, נמצאים במעמד משפטי מעט שונה שלא אכנס אליו, אך בשורה התחתונה כל היישובים החקלאיים יושבים על אדמת מנהל מקרקעי ישראל במסגרת חכירה .
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, צדק חלוקתי
בעלי קרקעות עירוניות נהנים מהטבות והחקלאים מקופחים
האדישות של נושאי בשורת "הצדק החלוקתי" לרווחים ספקולטיביים של חוכרי קרקעות המינהל במגזר העירוני מפתיעה כל פעם מחדש.אם היו מיישמים על חוכרי הקרקעות העירוניות האלו את כללי "הצדק החלוקתי" שלפיהם נבחן המגזר החקלאי, היה אפשר לדרוש כי ברגע שהייעוד הציבורי יסתיים, הקרקעות יחזרו למינהל מקרקעי ישראל, בדיוק כפי שדורשים מהחוכרים החקלאיים להחזיר את הקרקע למינהל ברגע שהשימוש החקלאי מסתיים.
(THE MARKER - 22/01/10)
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, צדק חלוקתי