משרד החקלאות ישקם השנה תשתיות ב- 77 ישובים ותיקים, בכ- 170 מיליון ש"ח כחלק מתוכנית בת עשר שנים לשיקום תשתיות ביישובים ותיקים בהיקף כולל של מיליארד ₪
פורסם ב- 09 בפברואר 2012
שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד: "הפרויקט מהווה צעד נוסף במימוש האחריות החברתית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר כלפי אנשי היישוב הכפרי הוותיק. הדבר יביא להקטנת הפערים בין תשתיות היישוב הוותיק לבין ההרחבות, תוך הבטחת דור המשך בהתיישבות, ויצירת קהילה רב דורית. אמשיך לפעול לביסוס הפרויקט ולהרחבתו והמשכו לישובים רבים נוספים"
הממשלה תשקיע מיליארד ₪ בשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים. הפרויקט הוא חלק מהצעת מחליטים עליה סוכם בישיבת הממשלה שהתקיימה בדגניה (אוקטובר 2010) לציון מאה שנים להתיישבות, ובה הוחלט כי הממשלה תשקיע מיליארד ₪ בעשור הקרוב, בשיקום תשתיות ביישובים כפריים ותיקים. בימים אלה מפרסם משרד החקלאות את רשימת היישובים הנכללים בפרויקט לשנים 2012-2011.
שיעור הסיוע ינוע בין 40% ל- 80%. במסגרת הפרוייקט תשוקם תשתית ראשית - כבישים, מדרכות, תאורה ותשתית תת קרקעית - מערכות מים, ביוב, חשמל, תקשורת, חניות מרכזיות ושטחים ציבוריים (מגרשי חנייה, פינות משחקים, מעברים ציבוריים, מגרשי פעילות).
שיקום התשתיות הינו מרכיב חשוב בפיתוח בר-קיימא של המרחב הכפרי על פי תרומתו הצפויה לשלושה מרכיבים ראשיים: לחברה, לכלכלה ולסביבה. עבודת שדרוג התשתיות תעשה על פי עקרונות וכללים של פיתוח מקיים בהתחשב בסביבה.
בישובים כפריים רבים נמצאות התשתיות הפיסיות הבסיסיות, במצב של קריסה. מעבר לפגיעה בתפקוד היומיומי, לטרדה ולהוצאות הכספיות, מתבטא הדבר גם באי-עמידה בדרישות החוק וגורם למפגעים בטיחותיים ולפגיעה ולירידה באיכות החיים של האזרחים החיים ביישובים אלה. הסדרת התשתיות היא פעולה הכרחית להמשך קיומם של חלק מהיישובים במרחב הכפרי. מצבם הפיזי של היישובים הללו משפיע על מצבם החברתי ועל המרחב הכפרי באופן כללי.
תשתיות ביישובים הכפריים הוקמו והונחו לרוב בעת יסוד היישוב. בחלוף השנים ולאור שינויים באופיו של היישוב הכפרי, נדרש היה להתאים את התשתית הקיימת – רוחב כבישים, מקומות חניה וכו'.
חידוש ושדרוג התשתית תיצור מנוף לשיקום כללי של היישוב בכל הרבדים. שדרוג התשתיות יתרום להעלאת תדמית היישוב, ובכך להגדלת כושר המשיכה של היישוב לאוכלוסייה צעירה ולתיירות כפרית כתעסוקה משלימה לחקלאות. התועלות החברתיות והכלכליות של התכנית תתבטאנה בקליטה ואכלוס, בצמיחה כלכלית וחברתית, בהצערת אוכלוסיית הישובים ועל ידי כך יצירת שכבת מנהיגות דור ההמשך בהתיישבות.
התכנית עולה בקנה אחד עם יעדי מדיניות הממשלה כפי שעוגנו בקווי היסוד, ובהם פיזור אוכלוסין, צמצום פערים בין מרכז לפריפריה, צמצום פערים חברתיים ושיפור איכות החיים של תושבי המדינה. פריסת התכנית על פני עשור מבטיחה היערכות של היישובים לתכנון ולביצוע על פני שנות התוכנית.
47 רשויות הגישו בקשות עבור 124 ישובים כפריים שעמדו בתנאי הסף, מתוכן קיבלו את תמיכת המשרד 77 ישובים – 33 (43%) מתוכם מושבים, 33 (43%) קיבוצים, 7 (9%) ישובים קהילתיים ו- 4 (5%) ישובים כפריים אחרים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד: "הפרויקט מהווה צעד נוסף במימוש האחריות החברתית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר כלפי אנשי היישוב הכפרי הוותיק. הדבר יביא להקטנת הפערים בין תשתיות היישוב הוותיק לבין ההרחבות, תוך הבטחת דור המשך בהתיישבות, ויצירת קהילה רב דורית. אמשיך לפעול לביסוס הפרויקט ולהרחבתו והמשכו לישובים רבים נוספים".
| שלח/י לחבר/ה
הקטגוריות בהן מופיע : משרד החקלאות, התיישבות
תגובות
על ידי זאב הגלי ביום ראשון 12 פברואר 2012 18:10
יוזמה מבורכת ! אני חבר וותיק בקיבוץ הראשון אשר באזורינו עלה על הקרקע. רק לפני כמה חודשים הצלחנו לסגור חובותינו כאשר מכרנו את המפעל שלנו ,וכך נותרו מעט אמצעי ייצור שאינם עשויים לכסות השקעות צרכניות. כקיבוץ מופרט ובמצבו המיוחד המזדקן החבר משלם את: פחת המים,סתימות ביוב כתוצאה של שורשים, קווי תקשורת ועוד. חניות ומדרכות מתחת כל ביקורת. קליטת צעירים באופק אבל הם שואלים ובצדק האם הם חייבים לכסות המחדלים של הוותיקים?
שאילתי היא מה המפתח על פיו נקבע מי בעל זכות להיות כלול במצווה זו
יישוב כמו שלנו כה דל באמצעים וכה צמא לשדרוג תשתיות.