האם אילו דברי הספד לחינוך החקלאי בישראל ?
ינו14נכתב על ידי:
14/01/2010 18:57 
הבוקר אנו מתבשרים על החלטה שהתקבלה וזו לשונה. " התיכון החקלאי בפרדס חנה בסכנת סגירה . התאחדות האיכרים החליטה לסגור את ביה"ס והפנימייה ולמכור את האדמה ליזמים פרטיים " ....
מעבר לעניינם של העובדים שייוותרו ללא פרנסה ( זו בעייתו של עופר עיני וההסתדרות הכללית ) ," יזרקו לרחובות 100 תלמידים קשי חינוך "!!! זו לשון ההודעה. שאלה בפני עצמה היא , מדוע ילדים קשי חינוך נמצאים במוסד המיועד להוראת מקצועות החקלאות. האין זה שמו . בית ספר חקלאי ? האם הוא הפך למעון יום לילדים קשי חינוך ושינה כבר מזמן את ייעודו האמיתי ? ממש מול עינינו מתקדמת, עולה כפורחת וקונה לה שביתת קבע במקומותינו המגמה המשתלטת במחוזותינו בעת האחרונה, שכל חלקת אדמה שמתפנה, הופכת מיד לנכס נדל"ני מבוקש. במיוחד אם המדובר בקרקע בתחומי " מדינת תל אביב " - בין גדרה לחדרה כלשונו של פרופסור ארנון סופר ראש קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.
מזה שניים או שלושה עשורים שהחינוך החקלאי , ובצידו החינוך המקצועי ככלל, שימשם שוקעת, והם חדלו להיות אטרקטיביים .
פעם נהגו לומר שכל אימא יהודייה הייתה גאה לראות את ביתה מתחתנת עם דוקטור או לפחות עם " אָדְווֹקָאט" ( עו"ד ) . היום כל אם ואב בישראל יעשו הכול, ואף יותר מכך כדי שבנם או ביתם יהיו רופאים , עו"ד או יעסקו בהייטאק או למזער ילמדו מינהל עסקים. אלה הפכו למקצועות יוקרתיים ואוניברסיטאות או מכללות המכשירות תלמידים אלו הן המבוקשות היום.
בתי ספר המכשירים בעלי מקצוע "פשוטים" כמו מסגרים, חשמלאים, רתכים ונגרים יצאו מן האופנה , ואבד עליהם הכלח.
התוצאה הבלתי נמנעת של הגישה הזו - בין השאר – היא אחת המכשלות הגדולות שעליה בוכים היום רבים וטובים בין אנשי החינוך ואנשי התעשייה. אלו גם אלו מבכים מרות את אובדנו של החינוך המקצועי.
התעשיינים- כי חסרים להם בעלי המקצועות הללו ( בעלי היזמה שביניהם פותחים בעצמם בתי ספר המכשירים את בעלי המקצועות הדרושים להם - ראה סטף וורטהיימר ויוזמותיו ) . אנשי החינוך- מבכים את הצורך להחזיק 12 שנים במוסדות החינוך גם את מי שהאל זיכה אותו "בידיים טובות" אבל אינו מוכשר דיו ללימודים עיוניים . התוצאה במערכת החינוך היא התופעה המתרחבת והולכת של בריונות ואלימות בתחומי בתי הספר, שמקורם כמעט היחיד הוא חוסר עניין ואכזבות מכישלונות של תלמידים שהם פועל יוצא של אי ההתאמה של בני הנוער למסגרות שהמערכת מעמידה בפניהם.
החינוך החקלאי, ההולך ונעלם מנוף חיינו, בתי הספר הנסגרים (הן מחוסר ביקוש למקצוע והן מחוסר עניין מצד המדינה לעודדו ולטפחו ) היא תעודת עניות לחברה הישראלית.
אכן כן, הפכנו לחברה המקדשת את הנדל"ן במקום את ערך העבודה.
ים של מילות הספד קראנו באחרונה , עשרות נאומים חוצבי להבות שמענו מפי אנשי מדע שזכו לתהילה גדולה בעולם, לרבות מפיהם של זוכי פרסי נובל, על כך שהדור הולך ופוחת. שהפירות שזוכה להם החברה בישראל היום היא תולדה של מערכת חינוך של פעם. ועוד הוסיפו וחזו שעם שקיעת מערכת החינוך היום הסיכוי לפרי הילולים בעתיד, קטנים והולכים.
ברחבי העולם מבוקשים בוגרי בתי הספר החקלאיים שלנו , כמדריכים ויועצים במדינות רבות המשוועות לידע שנרכש כאן בארץ ולניסיון שהצטבר כאן . ומה אנחנו עושים כדי שתהילה זו תישמר ? סוגרים בתי ספר חקלאיים כי: זה לא אופנתי יותר, כי נדל"ן מכניס יותר, כי אפשר לעשות רווחים קלים וגדולים יותר, ובעיקר מהר יותר , ביבוא פירות וירקות מחו"ל.
התמחינו בעריכת הפגנות ליבוא של פועלים חקלאיים מחו"ל,ואף זכינו לתמיכה ולעידוד על כך מצד משרד החקלאות והמוסדות ההתיישבותיים. תזכירו לי, אולי שכחתי, האם יצאנו פעם אחת להפגנה על חיסול החינוך החקלאי במדינת ישראל ?
האם אני טועה כשאני אומר שכדי ליצר חקלאות איכותית בארץ צריך גם מעט ידע ? האם את הידע הזה ג"כ נייבא ביחד עם הפועלים מתאילנד ?
היכן הם המוסדות של תנועת ההתיישבות העובדת ? מדוע אין קולם נשמע ?
האם תפקידו של משרד החקלאות בישראל הוא לדאוג שיהיו די עובדים זרים שיעשו חקלאות ?
מי אם כן צריך לזעוק את זעקת החינוך החקלאי הדועך ואת זעקת בתי הספר להוראת מקצוע החקלאות ההולכים ונעלמים.
דוד אגמון.
