החקלאות בישראל מהווה כלי הסברה ממדרגה ראשונה לנציגיה של ישראל בעולם, וכך ברבים מהסיורים של מנהיגי המדינה בנכר, מהווים ההישגים בחקלאות הישראלית גשר ואמצעי לחימום יחסים עם מדינות שונות בעולם. בתחום זה, אנו עדיין אור לגויים ויש לנו בהחלט במה להתגאות, אך אין ביטחון שזה יקרה גם בעתיד.

 

פרשת הדרת הנשים שהגיעה לתקשורת ולציבור כולו אינה תופעה חדשה ולולא החליטו עיתונאים מסוימים להביאה לסלון ביתו של האזרח, מן הסתם תופעה זו הייתה ממשיכה להתקיים ולהתרחב אף בעתיד. תופעה דומה, בעניין שירת נשים אף היא עולה מעת לעת לכותרות, אך גם היא אינה זוכה למענה אמיתי.
מה קרה לתופעות אלו שלמרבה הצער אינן חדשות, שעד לפני מס' ימים אף אחד לא התייחס אליהן ופתאום מזעזעות את הציבור בכלל ואת ארגוני הנשים בפרט? מה קרה שמערכת החוק פתאום נזכרה כי הדרת נשים בינה עבירה שאין להם מקום בחברה הישראלית?

 

חלפו זה מספר חודשים מאז ששטף את ישראל גל מחאה מהגדולים שידעה המדינה מאז הקמתה, אם לא הגדול שבהם . לגל המחאה, שאפיין מעורבות של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית הייתה תרומה מיידית בתחומים שונים, אך לכאורה הרושם המצטייר כי הגל חלף והאחראים על המדיניות בישראל בתחומיה השונים ולמרות שהביאו לפערים דרמטיים שלא נאמר מדאיגים , של פי 14 בין העשירון העליון לעשירון התחתון , ימשיכו בענייניהם. חלקם אף מצדיק מדיניות זו באיומים שלולא אותה מדיניות, היינו נמצאים במקום שאליו הידרדרו חלק ממדינות אירופה שמדיניותם המוניטארית הלא מרוסנת הביאה למצבם ומאידך חלקם של הפקידים אף ייצמדו לממצאי הסקרים המדווחים כי הישראלי הממוצע מרוצה מהחיים בישראל!.

 לאחרונה, הודיע בנימין נתניהו כי בסוף ינואר 2012 יערכו בחירות שבה יבחר ראש הליכוד ומועמדה לרשות הממשלה.

הכרזתו של נתניהו, והנסיבות לעיתוי הבחירות דווקא במועד זה, מעניין ויהיו נסיבותיו אשר יהיו, אך הדבר מעורר שאלה אחרת שלה השפעה על חלק ניכר מאזרחי המדינה והוא המעורבות של כל אחד מאיתנו במפלגות הדמוקרטיות, אלו אשר מקיימות הליכי בחירה בתוך מפלגותיהם.

אני הח"מ - חי במדינת ישראל למעלה מ60 שנה. נולדתי כאן וגידלתי שני דורות אחרי. ואני בהתלבטות עמוקה! כפי שהדברים נראים כרגע - עוד לא קמה ממשלה שנכשלה בדרכה כל כך הרבה כממשלה הנוכחית– ואני אומר זאת בצער כי לעיתים, כשנותנים לחתול לשמור על השמנת הוא עושה זאת יותר טוב מקודמיו . אבל לא במקרה הזה!

ב- 12 לדצמבר, הוזמנתי ליום החקלאות בכנסת. היה מלבב לראות את ח"כ שאול מופז יו"ר וועדת חוץ ובטחון עוסק בחשיבות החקלאות לבטחון! בשעת הריכוז באודיטוריום הופיעה זמרת יפהפיה בעלת קול נעים ששרה שירי ארץ ישראל ולבושה היה צנוע ביותר. מיד כשהחלה לשיר קם ח"כ הרב גפני - יו"ר וועדת הכספים בכנסת ועזב את האולם. היו שם עוד כ10 חברי כנסת מלבדו. לפתע עבר במוחי זיק – עם מי עשה ראש הממשלה הזו עיסקה- עם מפלגה שחיה במחשכים, במאה ה15, מפלגה שמזייפת אפילו את עקרונות התורה האהובה על מרבית העם. וזה מה שייצר את הכתבה שלהלן-

כאלה הם פני הדברים מזווית הראייה של הרחוב הממוצע בישראל -

ציון נכשל- בבחירות האחרונות-מפלגת קדימה הביאה את קולות רוב המצביעים. ציון נכשל –הממשלה יזמה וביצעה הסכם עם החרדים והימין הקיצוני - בכך נכשלה שוב....

חקלאות, כמו ענפים רבים במשק, כרוכה בעבודה רבה. העבודה בחקלאות ברובה הינה עבודה פיזית – זורעים, שותלים, משקים, קוצרים או קוטפים, אורזים ומשלחים. העבודה הפחות מוכרת היא עבודת הניהול - חישוב השטחים, התאמת סוג הגידול לכמות המים ולמיקומו בשטח, והתאמת כמות העובדים הנדרשת לכל עבודה. חקלאות היא בסופו של דבר עבודת מתמטיקה סבוכה שנשענת לא מעט על גורמים בלתי תלויים , בעיקר גורמים אקלימיים , מחירי השוק והיכרות החקלאי את אדמתו.

המחאה החברתית שהציפה את הארץ בסוגיות שונות של החברה הישראלית המחייבות ליבון ודיון ציבורי , העלתה בין היתר את שאלת הריכוזיות במשק, שהביאה לכך שחברות מעטות שולטות בחלק ניכר מהכלכלה הישראלית ומפיקות משליטה זו יתרונות לבעלי המניות שלהן על חשבון הציבור.

לא בכדי הוקמה ועדת הריכוזיות עוד בטרם התעוררה המחאה הציבורית, ועדה שאמורה להציע פתרונות שיביאו לביזור של העושר על ידי צמצום כוחם של משפחות השולטות בתחומים שונים ואשר עצם מאפייני שליטתם עלול לפגוע ויש הטוענים שכבר פוגע בכלכלה והחברה הישראלית.

ברכות ואיחולים להגשמת יישוב הנגב
אין ספק שהצלחתם במשימתכם
אנו כתנועת האיחוד החקלאי
גאים להיות חלק מהמפעל המבורך שלכם ונמשיך ללוות אותכם בנאמנות לאורך כל הדרך
ירון סולומון
המחלקה להתיישבות