|
מהבלוגים האחרונים
|
מהבלוג של רון שני
06/05/2012 08:35
רבות מדובר בעת האחרונה על היישובים הכפריים בארץ. אחת הדעות הרווחות בציבור ובתקשורת היא שאין הבדל בין יישוב כפרי לבין פרבר עירוני. במאמר זה אבקש לעמוד על כמה הבדלים מהותיים בצורות החיים בין הכפר לפרבר, במיוחד בפריפריה הישראלית.
במבט ראשון, הכפר והפרבר אכן נראים דומים. בתים צמודי קרקע, שער וגינה ורחובות נאים מאפיינים את שניהם. ואכן מבחינת החזות החיצונית ההבדל לא גדול, שהרי בסופו של דבר, בית הוא בית, גינה היא גינה, וכביש הוא כביש. אז מה ההבדל?
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
בשטחי המרעה של להבות הבשן הוקם היישוב קלע אלון. הקיבוץ ביקש פיצוי על ההשקעות שביצע בשטחים ופיצוי בגין גריעת שטחי מרעה, אבל בית המשפט לא קיבל את בקשתו
(הדף הירוק - 29/03/12) לכתבה
לראשונה בתולדות הספסרות בקרקע וגביית "כספים אסורים" בהרחבות המושבים, בוחנת הפרקליטות את ההרחבה במושב נחם ■ את ההרחבה מוביל בני דוד עם מקורות שליטה, שמינתה את בנו למנהל השיווק ■ מקורות: לא נתנו כסף למושב
(גלובס - 19/03/12) לכתבה
מעקב: מדגרת האפרוחים "רמית" של תנובה וגרנות בזכרון יעקב, נקנסה ב-60 אלף ש"ח. השופט פלאח: התאכזרות המצדיקה הטלת עונש מאסר, אילו הנאשם היה אדם בשר ודם ולא חברה בע"מ. נוהג הוא שהמדינה מתייעצת עם הנפגעים, או שאיריהם לפני שהיא חותמת עסקאות טיעון עם עבריינים. במקרה הזה, בו הקרבנות הם אפרוחים שהומתו באכזריות, לא היה במי להתייעץ
(מגזין המושבות - 20/1/12) לכתבה
נודה לי כי ביום שני הקרוב עומדת ועדת החינוך של הכנסת לאשר תקנות לגידול מטילות, עוד בטרם הוסדרו משמעויות של תקנות אלו עם נציגי המגדלים.
אבקשך, למשוך את אישור התקנות לתקופה של שלושה חודשים, ובזמן זה לפעול להסדרת משמעויותיהן של התקנות לגבי המגדלים, באמצעות הרפורמה המוצעת בענף הלול.
אישור תקנות אלו, ללא הסכם חתום בין משרד החקלאות, האוצר והמגדלים עלול להמיט אסון על כ-3,000 מגדלים שזו פרנסתם.
מכתב... לכתבה
|
|
 |
|
 |
עורכי הדין מעלים את השאלה העקרונית בדבר ההגדרה המדויקת של פעולות קק"ל ביישוב לאורך השנים: האם מדובר בנאמנות ואז יש לבחון את פעולות קק"ל כפעולות נאמן, והאם המתיישבים העניקו לקק"ל את הבעלות על הקרקע כמתנה על תנאי או במבנה משפטי אחר
(כלכליסט - 23/04/12)
להמשך
ביום שני 2/4/2012.התקיים בבית חומה ברמת אפעל יום עיון בנושא סוגיות ומדיניות ניהול המים במרחב הכפרי.
ביום העיון צויין 75 שנה לחברת מקורות והוענק למנכ"ל החברה מגן כבוד לחברה מטעם האיחוד החקלאי. עוד הוענק שי לאלכס דומבה על פעילותו וייזמותו בתחום פיתוח מקורות המים להתיישבות בנגב.
הנחה את יום העיון ירון סולומון – ראש המחלקה להתיישבות באיחוד.
להמשך
לכתבות נוספות
|
הודעות
|
|
בקרוב צפויה הכנסת לסיים את הדיון בהצעת חוק התכנון והבניה ולהביא אותה להצבעות בוועדה ובמליאה. המטה לתכנון אחראי מוטרד מאד מהנוסח המתגבש של הצעת החוק, שיוצרת חוק תכנון ובניה חדש לישראל, ומההשלכות מרחיקות הלכת שיהיו להצעת חוק זו על החברה והסביבה בישראל.
אנו קוראים לכם להתנגד להצעת החוק בנוסחה דהיום, ובוודאי שלא לאשר ו/או לקדם את הצעת החוק אלא בכפוף לכך שיוכנסו בה השינויים המהותיים והחשובים המפורטים בנייר זה. הכנסת שינויים אלה תהפוך את הצעת החוק ליותר חברתית וסביבתית ולכזו המקדמת ומגינה על האינטרס הציבורי הרחב. להמשך
|
להודעות נוספות |
|
|
מדיה
|
דווקא במדינה הסובלת ממצוקת דיור חברו להם יחדיו כסף גדול, קומבינות משפטיות ופוליטיקאים ששכחו עבור מי הם אמורים לעבוד כדי להקים שכונה לעשירים. תחקיר "השבוע" מגלה כיצד הצליחו היזמים של מיזם "מצוקי ארסוף" להפוך את ההרחבה הקיבוצית לאחד המקומות היקרים בישראל, תוך עקיפת ההתנגדויות של הארגונים הירוקים. מי עומדים להרוויח עשרות מיליוני שקלים מהעסקה?
(ערוץ 10 - 27/04/12) להמשך
|
|
|
|
מאמרים וחוות דעת
|
במושבים בהם קיים הסכם דו צדדי מתחדש בין המינהל לבין האגודה, נקבע בסעיף 19 ג', כי במקרה פטירה של אחד מיחיד בני הזוג שהינם חברי אגודה, המחזיקים במשק, והניח אחריו בן זוג, תעבורנה כל הזכויות בנחלה לבן הזוג שנותר בחיים, גם אם המנוח הותיר אחריו ילדים בנוסף לבן הזוג.
כמו כן , נקבע, כי כל אחד מבני הזוג שהינם חברי אגודה, יכול להורות בצוואה למי תימסרנה הזכויות במשק, אך לא יהיה בהוראות הצוואה כדי לפגוע בזכויות בן הזוג לקבל את הזכויות בנחלה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, אגודות שיתופיות, ירושת משק חקלאי
בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל הקובע כללים חדשים לפרסום החלטות הנהלת הרשות (בעבר ממ"י). לפרסום ההחלטות חשיבות רבה שכן הוא יביא לשקיפות רבה יותר בעבודת רשות מקרקעי ישראל.
כידוע נקבעת מדיניות רשות מקרקעי ישראל על ידי מועצת מקרקעי ישראל באמצעות החלטות המועצה. ישנן כ- 1300 החלטות. החלטות אלה מפורסמות כולן. יישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל מבוצע גם באמצעות החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל, החלטות של ועדות שונות, הוראות נוהל, הנחיות פנימיות ועוד. עד היום פורסמו רק חלק קטן מההחלטות והנהלים, דבר שפגע בשקיפות עבודת ממ"י ואופן בו חוכרים התנהלו מול ממ"י.
חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי שפירא מס' 12/12
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל
סעיף 5.3.2 להחלטה 1180 בענין "בניה למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה שיתופית חקלאית", קובע, בין היתר, כי:
"לא תותר למקבל מגרש בפטור ממכרז העברת זכויות במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה חכירה. במקרים חריגים יאשר המינהל העברת זכויות במהלך תקופה זו, בכפוף לתשלום של 3% מערך הקרקע כפי שמופיע בחוזה (ללא הנחת אזור) לכל שנה שתחסר מתקופה זו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הוראות הסעיף הגבילו והכבידו מאוד על אלו שקיבלו זכויות בקרקע."
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, נחלה, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הקצאות נחלות פנויות
לאחרונה, ולאור פסק-דין בבג"ץ 5889/08 עזבון רבקה פורמן ז"ל, אשר אושרר בדנג"ץ 8212/11 בחודש פברואר האחרון, על כל מוכר נחלה חקלאית בישראל לבחון בשבע עיניים את תחשיב דמי ההסכמה שקיבל מאז מממ''י. אם לא מיושם פסק-הדין, יש לדרוש תיקון התחשיב. במקום תחשיב המבוסס על התוספת הראשונה של החלטה 534, חובה לדרוש חילוץ ערך ה"קרקע" משווי העסקה ברוטו. רק 1/3 מערך ה"קרקע" האמיתי סביר כי יהווה דמי-הסכמה, לפי פסק-הדין. זאת, אף אם לשון החלטת מועצת מקרקעי ישראל 534, אשר היא הבסיס היחיד לגביית דמי ההסכמה בנכס מסוג זה (לא מהוון), לא תוקנה עד עתה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות
אחר הקצאת קרקע ע"י מינהל מקרקעי ישראל בעקבות המלצת האגודה או עריכת מכרז פומבי, נשלחת למועמד דרישת תשלום מאת מינהל מקרקעי ישראל ולאחריה נדרש הוא לחתום על "הסכם פיתוח" ובו למעשה קבועים התנאים והמועדים בהם יש להשלים את בניית יחידת המגורים. רק לאחת קיום כל תנאי הסכם הפיתוח, זכאי המועמד – היזם, לחתום על הסכם חכירה עם המינהל.
במהלך תקופת הפיתוח מעמדו של היזם, הינו כשל בר רשות בלבד, הפיכתו של היזם לחוכר, נעשית רק לאחר החתימה מול המינהל על הסכם חכירה. זכויות היזם במהלך תקופת הסכם הפיתוח מתאפיינות בכך שמדובר בזכויות ארעיות לפרק זמן מוגבל (3 שנים), זכות חוזית אשר תשתכלל לכדי זכות חכירה, רק בהתקיימם של התנאים החוזיים המפורטים בהסכם.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל
למאמרים נוספים
|
|
פסקי דין
|
בין מושב עובדים ירחיב ומספר מחבריו לבין מינהל מקרקעי ישראל קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שבמרכזה השאלה האם זכאים חברי המושב לצרף מגרשים לחלקות א' של הנחלות שלהם במטרה לאפשר בניית בית נוסף לדור ההמשך
בית המשפט דחה את תביעה זו של המושב, אך הוסיף, כי אין בכך כדי לפגוע או לעכב את פיתרון בעיית הדיור המושב, וכי יש להניח שבהתמלא התנאים הספציפיים הקבועים בהחלטה 862, תוך ויתור על התנאי הראשון בהתאם להבטחת המינהל, יתאפשר פיתרון, ובקשות ספציפיות של בעלי נחלות יטופלו במהרה על ידי המינהל.
ת"א 36627-03-10(מרכז) ירחיב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום 15/08/2011
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות
בית המשפט השלום בת"א דחה תביעה להשבת דמי הסכמה אשר נטען כי שולמו ביתר.
במסגרת חישוב רכיבי דמי ההסכמה, המינהל הפחית מסכום התמורה שקיבלו התובעים בגין מכירת הזכויות בנחלה, את שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים (המחיר היסודי), לפי חוו"ד שמאי מטעם המינהל ולפי טבלאות של המינהל. מההפרש שהתקבל המינהל גזר שליש, ואליו צורף סכום של 2% מ"מחיר יסודי מזערי", כפי שנקבע במסגרת החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.
החוכרים שילמו את דמי ההסכמה תחת מחאה, בטענה שבמסגרת חישוב דמי ההסכמה, היה על המינהל להפחית משווי המכירה לא רק את שווי ההשקעות שבוצעו על ידם בנחלה, אלא גם את התמורה ששילמו למינהל במועד רכישת הזכויות בנחלה.
נקבע כי הפרשנות הנכונה לחישוב דמי ההסכמה במצב בו התמורה ששולמה בעבור זכויות החכירה גבוהה ממחיר היסוד שנקבע ע"י המינהל (שווי ההשקעות במבנים ובשטחים החקלאיים שבוצעו ע"י החוכר במהלך השנים), היא פרשנות המינהל.
תא(שלום)(ת"א) 53839-08 יוסף שטייניג נ' מינהל מקרקעי ישראל , פס"ד מיום 22/04/2012
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה
פסק-דין הדוחה תובענה ייצוגית [משנת 2007] כנגד מינהל מקרקעי ישראל והקק"ל בגין גביית מע"מ על מגורים שלא כדין.
נקבע שממ"י הינו עוסק המחויב לגבות מע"מ [ייתכן ויש לתקוף את שיקול הדעת של מנהל מע"מ]. כך גם לגבי הקק"ל.
לעניין השווי – בסעיף 17 לפסק הדין טוען המינהל כי אין בגביית המע"מ כדי להעלות את שווי המקרקעין שכן השווי נקבע על-פי שווי שוק המגלם מע"מ.
לעניין זה – אם וככל ששווי המקרקעין מגלם את המע"מ, הרי שהוספת מע"מ לשווי מהווה תשלום מע"מ על-גבי מע"מ. בפועל, ידוע לנו כי חלק מעסקאות ההשוואה עליהם מסתמכים שמאי המינהל הן עסקאות בין מי שאינם עוסקים ועל-כן, המע"מ מעלה את גובה התשלום למינהל.
ת"צ(מרכז) 5793-08-07 ת"א 3679-10-07 מיכאל גוטמן ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 05/03/12
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מיסוי מקרקעין, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, עדכונים מפס"ד
בית המשפט העליון דחה ערעורים של מספר משפחות שההחלטה על הקצאת מגרש לטובתן בוטלה על ידי הערכאה הדיונית בשל ניגוד עניינים של חברי הוועד שקבעו את ההקצאה. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעורה של משפחה אחת, שבעניינה הוכח שלא היה כל ניגוד עניינים, ועל כן לא היה מקום לבטל את ההקצאה. במוקד הערעורים ארבע נחלות חקלאיות בתחום האגודה השיתופית נחושה, כאשר על משבצת הקרקע בה מצויות הנחלות חל חוזה משולש, בין "המשכיר", הוא מינהל מקרקעי ישראל, "המיישבת", היא הסוכנות היהודית, והאגודה.
עא 7094/10 רותם ורחל צורן נ' ניתאי ויעל שפירא פס"ד מיום 18/04/2012
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, התיישבות, אגודות שיתופיות, הקצאות נחלות פנויות
החקלאי באר יעקב – אגודה שיתופית, מושב נווה דורון" טוענת, כי אישורה של תוכנית בניית עיר מח/170 פגעה במקרקעין שלה, ועל כן היא הגישה תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי חוק התכנון והבניה. תביעתה נדחתה בועדת ערר, ועל כן היא הגישה תביעתה בפני בית המשפט
עמ"נ (מרכז) 39649-11-10 החקלאי באר יעקב – אגודה שיתפוית בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק" ואח', פס"ד מיום 31/10/12
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, תכנון ובניה, הפקעות
|
|
|
|
|