יזמות עצמית במרחב הכפרי כמנוף לפיתוח

תמצית דברי המשתתפים בשולחן העגול מס' 3 מיום 10.11.11 שהתקיים בפקולטה לחקלאות ברחובות

השולחן העגול נוסד כצורך שהתעורר לשיח משותף בין האקדמיה, הממסד שעוסק במרחב ההתיישבותי ונציגי ההתיישבות, מתוך מחשבה שיש לעורר שיח שיביא לחשיבה עדכנית על המתרחש בארץ ובעולם ובאמצעות שיח זה להציף סוגיות הראויות להתייחסות, לעודד מחקרים.

השולחן העגול, הינו שולחן נודד והשאיפה לעורר את הממסד האקדמי להיות שותף לשיח של המרחב הכפרי התופס למעלה מ-85% משטחי המדינה. מדובר בפורום מצומצם שיאפשר גם שיח בין משתתפיו.

מנכ"ל משרד החקלאות שרעיון השולחן העגול הובא לידיעתו ביקש שמשרד החקלאות יהיה שותף פעיל לתכנים ולשיח וברך על הרעיון שיסייע למרחב הכפרי.

חוקרים מוזמנים להציע רעיונות למחקרים, שכן מתברר כי מועטים המחקרים העוסקים במרחב הכפרי המשתנה. אין כמעט מחקר השוואתי וכל תהליכי השינוי הגדולים שאנו חשים אינם באים לידי בחינה ובדיקה מקצועית, שאם תהיה תוכל לשמש כלי להובלה ובקרה.

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי, פורום השולחן העגול

יזמות עסקית עצמית במשק המשפחתי ותרומתה לפיתוח החקלאות והיישוב הכפרי / מיכאל סופר, לביאה אפלבאום

מחקר זה עוסק במשקים משפחתיים המשלבים פעילות חקלאית עם יזמות לא חקלאית במסגרת הנחלה החקלאית.  

נקודת המוצא של המחקר היא ההנחה, הנשענת על מחקרים בארצות אחרות, כי שיתוף נכון של פעילות חקלאית עם יזמות עסקית בבעלותו ובניהולו של משק הבית החקלאי יכול לתרום לא רק לפרנסת המשפחה אלא גם להמשכיות המשק החקלאי כעסק פעיל, ליציבות הקהילה המושבית ולפיתוח בר-קיימא של המרחב הכפרי.

בישראל המשקים המשלבים הם תופעה חדשה יחסית והם מהווים קבוצה חלקית בלבד בקרב המשקים המקיימים עסקים לא-חקלאיים  במושבים.

משום כך המידע על קבוצה זו הוא מועט ואקראי. זהו מחקר חלוצי מטרתו היא להרחיב את הידע על תופעת המשקים המשלבים משק ועסק, על מאפייני המשקים המשלבים, לאתר דגמים של שילוב, לזהות את מאפייניהם הייחודיים ואת הגורמים המסייעים או מגבילים את התפתחותם, ולבדוק את השפעת השילוב על הפעילות החקלאית של המשק ועל היישוב בוא הוא נמצא.

הכוונה להצביע, על סמך ממצאי המחקר על אמצעי מדיניות שיהיו מותאמים לצרכיה הייחודיים של משקים אלה, ויוכלות לנתב את התפתחותם למסלולים רצויים מבחינת היזמים , הקהילה והמרחב שבו הם פועלים.

דו"ח מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר אילן
מוגש לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות

• MichaelSoferLeviaApelbaum_YazamutIskit042011 (534 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי

מע"מ על תמיכות בייצור חקלאי / בועז מקלר, רואה חשבון

סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף קובע כי תמיכה או סיוע שקיבל עוסק יחשבו כחלק ממחיר עסקאות למעט תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.

בתקנה 3 לתקנות מע"מ נקבעו סוגי תקבולים שלא יראו אותם כחלק ממחיר העסקה.

חדשות לבקרים מסתבר כי תמיכה בענף חקלאי מסוים שתקציבה סוכם ללא הוספת מע"מ חייבת במע"מ בידי מקבלה, וכך לא ניתן ליישם כהלכה את מדיניות הממשלה.

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי

תביעה כנגד מושב באר טוביה לחלק במניות תנובה

בית המשפט קיבל תובענה של בני זוג שירשו חלק מזכויותיה של סבתם באגודה שיתופית חקלאית באר טוביה, לקבל את חלקה במניות חברת תנובה. כמו כן, התקבלה עמדת בני הזוג באשר לדחיית מועמדותם לחברות באגודה.

במשך מספר עשורים סבו וסבתו של המבקש, הפעילו משק עזר בשטחו של מושב באר טוביה, שהוקם באמצעות אגודה שיתופית חקלאית. הסבא והסבתא אף התקבלו בשעתו כחברים באגודה. המבקשים הגישו תובענה בה ביקשו שבית המשפט דנן יצהיר שהם זכאים להתקבל כחברים באגודה, וכן שמכוחה של חברות זו הם זכאים לחלק במניות של תנובה, שהועמדו לחלוקה בין חברי האגודה.

כב' השופטת ע' ברון, ציינה כי לאור האמור בסעיף 3 לחלק ב בתקנון האגודה, המסדיר את תהליך קבלת חברים חדשים לשורותיה, הרי שלא נמצא פגם מהותי בדרך פנייתם הראשונה לאגודה ובהליך ההשגה על החלטת הדחייה, של המבקשים. כך, בשים לב לנוהל הערעור בתקנון האגודה, ובהתייחס להתנהלותם של המבקשים, הרי שלא מדובר בפגם שמצדיק את התעלמותה של האגודה מבקשתם, שברור ממנה כי חפצם היה להביא את ההחלטה שנתקבלה על ידי ההנהלה לבחינתה של האסיפה הכללית בהתאם לזכותם על פי התקנון. נקבע כי היעדר תגובה מצד האגודה לפנייתם של המבקשים אף מעורר ספקות באשר לתום לבה של האגודה. באשר לטענת המבקשים כי הם זכאים למניות תנובה שהוחזקו על ידי האגודה, צוין כי במשך השנים האגודה החזיקה במניות תנובה בנאמנות עבור החברים, ובשלב מסוים ביקשה לחלק את המניות לחבריה. קרי, מדובר אפוא בזכות קניינית של החברים, בעלי המשקים. באשר להבחנה שבוצעה על ידי האגודה בין משקי עזר לבין נחלות, הוכח בפני בית המשפט שלפחות בעל משק עזר אחד התקבל כחבר באגודה, ובעקבות כך הוכר כבעל זכות לפדיון מניות תנובה. כך, הלכה למעשה האגודה לא ערכה הבחנה בין משקי עזר לבין נחלות לעניין הזכות להשתתפות במניות תנובה.

הפ (ת"א) 548-07 אבי צורן נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס"ד מיום 12/01/12
 

• 54807 (287 KB)

להמשך

מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, התיישבות, אגודות שיתופיות, מדור עסקי, משק החלב